המרכז הארצי לבחינות והערכה, האחראי על הבחינה הפסיכומטרית, יקיים ביום רביעי הקרוב דיון מיוחד לבקשת "המכון לקידום החרש בישראל" ו'סטודנט', המרכז ללימודי הפסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, בנושא התאמת הבחינה הפסיכומטרית לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל

יוזמי הדיון, "סטודנט" והמכון לקידום החירש, המשתפים פעולה בהכנת כבדי שמיעה לבחינה הפסיכומטרית,  זיהו את הבחינה הפסיכומטרית כמחסום עבור אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל בדרכם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה. לא קורסי ההכנה לפסיכומטרי, ולא הבחינה עצמה, מותאמים לצרכיהם הייחודיים של החרשים וכבדי שמיעה. לכן, יצרו שני הגופים בשת"פ קורס הכנה מיוחד לפסיכומטרי לחרשים וכבדי שמיעה, שכבר הוגש לאישור הביטוח הלאומי, ויוזמים מהלך, שייפתח בפגישה עם המרכז הארצי לבחינות ביום ד', ליצירת בחינה מיוחדת המותאמת לחרשים ולכבדי שמיעה, כפי שלקויי למידה, כבדי ראייה ועוד קבוצות בעלות צרכים מיוחדים יכולות להיבחן בבחינה מותאמת.

לטענת יוזמי הדיון, הבחינה הפסיכומטרית בודקת מדדים שרבים מהם רלוונטיים רק לאנשים שומעים. שפת האם של החרשים היא שפת הסימנים, כך שעבור חרש, עברית נחשבת לשפה שנייה והאנגלית לשפה שלישית. רמת התפיסה והשליטה בשפה השנייה של אדם שומע לבין זו של אדם חרש אינה זהה, והיא אינה יכולה להעיד על האינטליגנציה שלו או על יכולותיו. השמע הוא מקור האינפורמציה העיקרי של אנשים שומעים בעוד אצל אנשים חרשים המידע הוא חזותי בלבד, כך שמילים נרדפות, שאינן קיימות בשפת הסימנים, פרקי חשיבה מילולית, פתגמים, ניבים, ואפילו קריאת הוראות ושאלות במבחן הפסיכומטרי הם חלקים קשים להבנה בקרב חרשים וכבדי שמיעה. ההקלה היחידה המוענקת כיום לחרשים בבחינה שרובה אינה רלוונטית עבורם, היא תוספת זמן, למרות שבבחינות אחרות, כמו בחינות בגרות למשל, נהוג להעניק לכבדי שמיעה וחירשים, פרט לתוספת זמן, גם הקלות נוספות, כמו שימוש במילונית דיגיטלית ומתורגמן לשפת הסימנים.

הפתרון המוצע לשינוי הבחינה: בחינה ייעודית לאוכלוסית כבדי השמיעה והחירשים, הכוללת בין היתר מתורגמן לפרקים המילולי והכמותי, מילון לשימוש בפרק האנגלית, תוספת זמן, שינוי חלק מסוגי השאלות שאינן רלוונטיות לכישורים של כבדי השמיעה דוגמת שאלות האנלוגיות – (בשפת הסימנים אין הבחנה בין 'מלוכלך', 'ליכלוך', 'ללכלך', 'לכלכו'). ביטול אוצר המילים בכל הקשור למילים נרדפות או לחילופין נטרול החשיבות של אוצר המילים בבחינה. כמו כן הם מבקשים להסיר מהבחינה נושאים שאינם נגישים לאוכלוסיית החרשים (דוגמת 'צליל', 'תו' וכד').

עמית בנימין, מנכ"ל סטודנט מסביר כי: "כיום, צעירים וצעירות חרשים צריכים להתמודד עם פערים לימודיים גדולים, כאשר מבנה ותצורת הבחינה הפסיכומטרית אינם מותאמים לאוכלוסייה זו. לכן החלטנו בסטודנט ללוות את המכון לקידום החרש במאבקו להתאמת הבחינה הפסיכומטרית לצרכים של כבדי השמיעה והחרשים. הקורס החדש הוא למעשה  הפעם הראשונה שניתן מענה איכותי ומקצועי על ידי טובי המורים בארץ בתחום ההכנה לבחינה הפסיכומטרית לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה".

יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש בישראל: "יש לייצר שוויון הזדמנויות עבור האדם החרש, כדי שיוכל להשתלב בחברה ובעולם התעסוקה כאדם שווה ויצרני. הדרך למימוש יכולות וכישורים עוברת ברכישת השכלה, ועל כן, אין לי ספק כי  הקורס הייעודי לחרשים וכבדי שמיעה הוא צעד ראשון וחשוב בתהליך זה".

שחר בוצר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב: "כיום שערי האקדמיה נעולים בפני אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה. בלתי מתקבל על הדעת שחרשים נדרשים להיבחן במתכונת בחינה הפסיכומטרית הזהה לזו של אוכלוסיית השומעים. חייבים להסיר את המחסום הזה ולהתאים עבורם מתכונת בחינה המתאימה לצרכיהם. הקורס הייעודי לחרשים הוא חלק מתפישת אגודת הסטודנטים לפיה לכל אדם יש הזכות לרכוש השכלה גבוהה במדינת ישראל, ויש לסייע בעבור אותן אוכלוסיות שמתקשות להגיע ללימודים גבוהים".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS