בית המשפט המחוזי החליט לאפשר לאב אלים מאשדוד להיפגש עם ביתו בת הארבע בביתו, ללא פיקוח. למרות שהוגש ערעור מטעם האישה, בו הודגש עברו האלים של האב, השופטים בחרו להתעלם ולהמשיך לאפשר לאב מפגשים מחוץ למרכז הקשר.
חברת עורכי הדין שחף ושות' פנו לשרת המשפטים הגב' איילת שקד בנושא הבעייתיות בחוק החדש להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה ובדרישה לתגבר את יחידת הסיוע בכוח אדם נוסף ובמשאבים.
החלטה לא שגרתית בבית המשפט: "נא לזמן את אימו של המאהב" בני זוג מאזור הדרום נמצאים בהליכי גירושין קרוב לשנה, זאת לאחר שהאישה נחשדה כי בגדה בבעלה עם מאהב.
ד' מהדרום הגישה תביעת גירושין לאחר שאפליקציה להקלטת שיחות בטלפון של בעלה הוכיחה כי הבעל בוגד ורוצה להתגרש בעצמו
תביעה רגישה ומיוחדת הוגשה לאחרונה בבית משפט השלום באשדוד: אם לארבעה, תושבת העיר, הגישה תביעה נגד פקידת הסעד לסדרי דין - אשר הוסמכה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
טענותיה של האישה נסבו סביב תפקודה הלקוי של פקידת הסעד אשר הגיעו לדבריה, לכדי רשלנות מקצועית. לטענת האישה, פקידת הסעד לא מילאה אחר הוראות בית המשפט, לא נהגה כפי שפקידת סעד מקצועית אמורה לנהוג, היא לא בדקה את כלל הבדיקות שהיה עליה לעשות, והביאה להטעייתו של בית המשפט - ותוצאתם נזקים רבים.
לטענת פקידת הסעד, מאחר והיא עובדת ציבור לא ניתן לתבוע אותה אישית ועיריית אשדוד היא זו שצריכה להיות הנתבעת. הנושא טרם הוכרע על ידי בית המשפט.
לשיטתו של עוה"ד גיל שחף, הבעלים של שחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין: "סביבת העבודה בה עובדות פקידת הסעד כפי שבאה לידי ביטוי בעבודת צוות הבדיקה מביאה לידי אי אחידות בסטנדרטים בעבודתן של פקידות הסעד, כאשר פעמים רבות הוראות משרד הרווחה אינן מתקיימות בעת עריכת תסקירים ולעתים ניתן למצוא גם רשלנות מקצועית בוטה אשר יש לה השלכות על חייהם של הורים ושל ילדים". עוד מוסיף עוה"ד שחף כי "הגם שחלפו שש שנים מאז שנכתב הדוח ומאז שניתנו בו המלצות רבות בנוגע לתפקודן של פקידות הסעד טרם נראה כל יישום בשטח והציבור, בחלק מהמקרים, נפגע, והדבר מצער ביותר".
בעניין זה, משתף עוה"ד שחף, בתובנות כלליות לגבי תפקודן של פקידות הסעד ומסביר כי "בשנת 2008 מונה צוות בדיקה לבדוק את עבודתן של פקידות הסעד, כאשר בראש צוות הבדיקה עמדה פרופ' ורד סלונים נבו. במסגרת הדוח אשר הוגש הוסברו הדברים הבאים:
"עריכת תסקיר בעניין הסדרי החזקה והראיה בין הורים גרושים לילדיהם היא מטלה שמתבצעת אפריורית בתנאים מתוחים וקשים. כאשר הורים גרושים (או מתגרשים) מצליחים להגיע להסכמה בכל הנוגע להסדרי המשמורת והראייה של הילדים, אין בתי המשפט נזקקים לחוות דעתן של פקידות הסעד. רוצה לומר, שברובם המכריע של המקרים מהווה עבודתה של פקידת הסעד נדבך חשוב בהכרעה קשה בין שני הורים יריבים וניצים, והיא מתבצעת בדרך כלל באווירה מתוחה וטעונה ברגשות שליליים עזים. בשים לב לטיב הסוגיה שעומדת במוקד התסקירים, ניתן להניח שבדרך כלל יקשה על פקידת הסעד להגיע לתוצאה שתעורר שביעות רצון והשלמה בקרב שני ההורים גם יחד.
"בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט. מצב דברים זה מעצים את הציפיות ואת המתח של ההורים שבמוקד התסקיר ביחס לעבודתן של פקידות הסעד, ועלול לגרום לתחושות תסכול וכעס במקרה של תסקיר מאכזב מבחינת אחד מהם או שניהם.
"מערך פקידות הסעד פועל מזה שנים בתת תקן. קשה לתאר את העומס הרב שמוטל על שכמן של פקידות הסעד, על כל ההשלכות הקשות שעלולות להיות לעומס מעין זה על תפקודן. על רקע זה פועלות פקידות הסעד על פי תקן, המגדיר את היקף התסקירים שניתן להנפיק בפרק זמן קצוב מבלי לפגום באיכותם ומבלי שפקידות הסעד יחרגו מהרמה המקצועית שהן מחויבות לה. יהיו הסיבות אשר יהיו - עבודתן של פקידות הסעד והגשת התסקירים לבתי המשפט מתבצעות פעמים רבות זמן רב לאחר שהתגלה הצורך לחקירה ולהגשת תסקיר, ולא פעם גוררת אחריה עובדה זו הסלמה והחמרה בסכסוך שקיים ממילא בין ההורים וביחסיהם של ההורים עם הילדים.
"קיימת סתירה מובנית בתפקידן של פקידות הסעד לענייני סדרי דין. פקידות הסעד במקצוען הן עובדות סוציאליות. מיומנותן ושחבורן המקצועיים מתמקדים בראש וראשונה באבחון ובטיפול תוך יצירת יחסי אמון עם המטופל. לעומת זאת, שעה שהן עמלות על עריכת תסקיר מתמקדות פקידות הסעד בחקירה ובאיסוף מידע לשם העברתו לגורם חיצוני - בית המשפט - על מנת שזה יעשה במידע שימוש ויכריע בעזרתו בגורלם של המטופלים. מדובר אפוא במטלה הכרוכה בהתנגשות, ולמצער בדיסונאנס קשה, עובדה היוצרת מתח בין פקידת הסעד לבין המשפחה ומעוררת דילמות אתיות וטיפוליות קשות במהלך ההתערבות.
"פעמים רבות אין פקידות הסעד מסיימות את תפקידן עם הגשת התסקיר והן מתבקשות על ידי בית המשפט להמשיך ולפקח על האופן שבו מקיימים ההורים הפרודים את הסדרי הראייה. מטלה זו מוסיפה נטל כבד על פקידות הסעד ומגבירה את המתח בינן לבין ההורים".
אב אשר לא ראה את בתו במשך ארבע שנים וחצי גילה דרך הפייסבוק כי היא שוהה בחופשה בישראל. האב מנהל הליכים משפטיים בסוגיית חטיפתה לארה"ב ובסוגיית קיום הסדרי ראייה עימה במשך כשנתיים וחצי, במהלכם האם אינה מאפשרת כל הסדרים בין האב לקטינה! פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי-דידי ממשרד עורכי הדין שחף ושות', טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד האב כך שזו כיום מסרבת לראותו.
מדובר במקרה חריג ביותר של ילדה שנחטפה מאביה פעמיים: בפעם הראשונה נחטפה פיזית מישראל לארה"ב בהיותה במשמורת האב עת שהתה בביקור אצל סבה מצד האם. בפעם השנייה נחטפה פורמאלית עת בימ"ש בארה"ב נתן צו אימוץ השולל זכויות האב על הילדה תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האב אשר התנגד מכל וכל לאימוץ הקטינה והתעלמות מוחלטת מההליכים המתנהלים בערכאות השיפוטיות בארץ. יצוין כי כיום הקטינה הינה אזרחית ישראלית ועקב האימוץ אף אזרחית אמריקאית. בתוך כך יצוין כי משרד הפנים שינה רישומיו ומחק את האב כאבי הקטינה וזאת מבלי לדרוש כי יינתן פס"ד בארץ המאשר את פסה"ד שניתן בארה"ב - נושא הנמצא כעת בבדיקה מול משרד הפנים.
עם הידיעה כי הילדה שוהה בישראל פנה האב באופן מיידי אל ביה"ד לעכב יציאתה מהארץ של הקטינה על מנת להבטיח קיום הסדרי ראייה בטרם זו תשוב לארה"ב, וביה"ד בצדק נעתר לבקשה. משפניות האב ובאת כוחו לקיים הסדרי ראייה עם הקטינה נותרו בלא מענה, האב פנה לביה"ד בבקשה דחופה להסדרי ראייה עם הקטינה וממתין להחלטה בעניין זה.
למיטב ידיעת האב, ומפרסום של האם באתר בארה"ב, זו פנתה לממשל ארה"ב לצורך סיוע בביטול צו העיכוב ונראה כי עתידה להיות מלחמת סמכות בין ביהמ"ש בישראל לביהמ"ש בארה"ב בעניין זה.
בני הזוג התגרשו בשנת 2004, כאשר בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינה תהא במשמורת האם. לאורך כל השנים עד למועד החטיפה עשתה האם כל שביכולתה לשלול קיומו של האב ולהסית הקטינה כנגדו. בשנת 2010, גילה האב במקרה כי האם טסה לארה"ב והשאירה את הקטינה אצל הוריה, מיד פנה לביה"ד הרבני וביקש משמורת זמנית על הקטינה. המשמורת הזמנית ניתנה לו. סב הקטינה (אביה של האם) ביקש לקחת את הילדה אליו לשבת, האב הסכים ושלח את הקטינה אל הסב ביום שישי בצהריים, אלא שבדיעבד גלה האב כי מדובר היה בתרגיל זדוני ומתוכנן מראש עת הסב דאג לכך שהקטינה תהא אצלו על מנת שהאם תוכל להבריחה לארה"ב מבלי שהאב יידע על כך. רק ביום שבת בצהריים גילה האב לתדהמתו כי הקטינה כבר עלתה על טיסה לארה"ב.
האב פנה למשטרה והגיש תלונה על חטיפה, ברם, עקב חוסר יכולת כלכלית לא יכול היה לפעול להשבת הקטינה עפ"י אמנת האג שכן כחודש בטרם החטיפה היה מעורב בתאונת דרכים קשה בעקבותיה איבד מקור פרנסתו. האב חסך כספים מכל מקורותיו במשך שנתיים והשתמש בכל כספי הביטוח שקיבל עבור התאונה לצורך קבלת ייצוג משפטי אלא שעד שהצליח לממן עו"ד מרכז חייה של הקטינה כבר היה בארה"ב והיה בלתי אפשרי לדרוש להשיבה לארץ. במעמד זה עתר בתביעה דחופה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינה בביה"ד הרבני האזורי באשדוד לו הייתה הסמכות לדון במשמורת הקטינה בעבר. כמו כן עתר לתביעה לביטול מזונות הקטינה עת אינו מקבל זכויותיו כאב ואינו רואה את הקטינה וכן תביעה נזיקית על החטיפה כנגד האישה וכנגד אביה אשר סייע לה במעשה החטיפה.
מזה כשנתיים וחצי מתנהלים הליכים בבית המשפט ובבית הדין, במהלכם האישה עושה כל שביכולתה לסכל את זכויותיו של האב, מבזה החלטות שיפוטיות הן של ביהמ"ש והן של ביה"ד, ההליכים המשפטיים עדיין נמצאים בשיאם עת במהלך כל תקופה זו האם אינה מאפשרת קיום הסדרי הראייה בין האב לקטינה ומבזה החלטות ביה"ד המורות לה להביא הקטינה ארצה למפגש עם אביה. לפני כשנה, בשיאם של ההליכים המשפטיים, גילה האב כי לתדהמתו כי בעלה של האם אשר הינו אזרח אמריקאי הגיש לביהמ"ש בארה"ב בקשה לאמץ את הקטינה. האב אשר לא יכול היה לממן ייצוג בארה"ב הגיש בעצמו תגובה בכתב בה התנגד מכל וכל לאימוץ והודיע כי מנהל הליכים כאן בארץ בנוגע לקטינה. ביהמ"ש בארה"ב התעלם מתגובתו ונתן צו אימוץ על הקטינה תוך שהוא שולל לחלוטין את זכויות האב על הקטינה - בכך נחטפה הקטינה פעם נוספת מהאב באופן פורמאלי.
יובהר כי מיד לאחר שהאב גילה בדבר הגשת הבקשה לאימוץ פנה לביה"ד באשדוד אשר יקבע כי הוא בעל הסמכות לדון בכל עניין הנובע מאפוטרופסות הקטינה. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במשמורת הקטינה נתונה לביה"ד בישראל תוך שקבע שביה"ד בארץ אינו יכול לקבוע בדבר ההליכים בביהמ"ש בארה"ב. בכך נותר האב מול שוקת שבורה בהתייחס להליכים המתנהלים בארה"ב כאשר כאמור, הגיש תגובתו בכתב וביהמ"ש בארה"ב התעלם מכך ושלל אבהותו. אם לא די בכך, האם אף הצליחה לשנות את שמה של הקטינה במשרד הפנים לשם משפחתו של בעלה האמריקאי ולמחוק את האב כאביה של הקטינה. ויובהר כי לא ברור איך עשתה כן מבלי לנקוט בהליך המאשר את פסק האימוץ האמריקאי כאן בארץ. עוד יובהר כי לאור העובדה כי הוגשה הבקשה לצו אימוץ ולאור העובדה כי בעלה של האם סירב לבטלה, ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל חיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה לצו אימוץ.
פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי דידי משחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד אביה כך שזו כיום מסרבת לראותו ומבהירים כי לאורך כל ההליכים המשפטיים, האב פנה לביה"ד בבקשות לקיום הסדרי ראייה בינו לבין הקטינה, אולם האם סיכלה ניסיונות אלו פעם אחר פעם וביזתה החלטות ביה"ד פעם אחר פעם. פניות האב לביה"ד לחייב האב בביזיון ביה"ד נותרו ללא החלטה.
עוה"ד שרון זהבי דידי מ-שחף ושות' – חברת עורכי דין: "לפני מספר ימים ולאחר ארבע וחצי שנים שהאב לא ראה את בתו, גילה לתדהמתו דרך הפייסבוק כי הקטינה נמצאת בארץ. פנינו מיד לביה"ד וביקשנו לעכב יציאתה של הקטינה וזאת על מנת להבטיח כי יוכל לראותה בטרם תטוס חזרה לארה"ב ולהבטיח קיום הסדרי ראייה עתידיים בינו לבין הקטינה. פניות האב נותרו ללא מענה ונוצר מצב מעוות לפיו הקטינה מעוכבת בארץ והאב אשר לא ראה אותה במשך ארבע וחצי שנים ומשווע לראותה אינו יכול לעשות כן. אנו ממתינים להחלטת בית הדין בדבר קיום הסדרי הראייה".
טענתה של אם ל-3 מאשדוד: "המשטרה לא מתפקדת, אינה מגנה עליי ועל ילדיי מאביהם ומאימו, בשל סכסוך גירושין ובשל קשריו עם המשטרה"
זוג תושבי אשדוד, שלהם ארבעה ילדים, מנהלים מזה כמה חודשים הליכי גירושין. במסגרת הליכי הגירושין, וככל הנראה מהסתה של אבי הילדים את אמו (סבתם של הנכדים), הסבתא החלה לפגוע בילדים (נכדיה שלה). בנסיבות אלה, עתרה האישה, באמצעות עוה"ד גיל שחף, המתמחה בדיני משפחה, אל בית המשפט ובו ביקשה צו הרחקה כנגד הסבתא.
עץ שנטעו אותו עקום לעולם לא יתיישר, רוצה לומר: האופן בו מתחיל הליך הגירושין, האסטרטגיה שתיקבע בהתחלה, המהלכים ו/או הטעויות שיעשו בהתחלה, ישפיעו על ההליך ולבטח שגם על תוצאותיו. יש דברים שאסור לעשות כאשר שוקלים לפתוח בהליך משפטי לגירושין כנגד בן הזוג. ראשית כל, לומר לבן הזוג ו/או לאחרים שאתם עומדים לשכור שירותיו של עו"ד אשר יגיש נגד בן הזוג תביעות. שנית, לחתום על מסמכים שבן הזוג הכין או הוכנו יחד עימו מבלי לקבל ייעוץ משפטי. שלישית, להעביר כספים לבן הזוג על חשבון התחשבנות עתידית ולהגיש תלונות סרק במשטרה ולבסוף, להודות בקיומו של קשר רומנטי עם אחר.
מדוע אסור לומר לבן הזוג או לאחרים שאתם עומדים לשכור שירותיו של עורך דין? תחום דיני המשפחה שונה מכל תחום משפטי אחר. ישנן שתי ערכאות הרשאיות לדון בעניינים הנוגעים לגירושין כמו מזונות, משמורת ורכוש. ערכאה אחת היא בית הדין הרבני. ערכאה שנייה היא בית המשפט לענייני משפחה. לכל ערכאה היתרונות והחסרונות שלה. לכל אחד מהצדדים עדיף לפנות לערכאה כזו או אחרת בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. הערכאה אשר תדון באותן סוגיות היא הערכאה אשר הוגשו אליה התביעות קודם בזמן. לכן יש "מרוץ סמכויות" בין הערכאות. אם בן הזוג יידע על הכוונה להגיש תביעות, הוא יגיש תביעות ראשון לערכאה הנוחה לו, וככל הנראה זו לא תהיה הערכאה הנוחה לך. לכן, לא משתפים את בן הזוג על הכוונה להגיש תביעות, והוא יודע על כל לראשונה רק לאחר שהן מוגשות.
מדוע אסור לחתום על מסמכים שבן הזוג הכין או הוכנו יחד עמו מבלי לקבל ייעוץ משפטי? לחתימה על מסמך יש משמעות משפטית אדירה. החתימה מקימה חזקה שמי שחתם הבין את מה שהוא חתם עליו, הסכים לו, רצה בו ומתכוון גם לבצע את מה שחתם עליו. מאחר ולחתימה יש משמעות אדירה, ופעמים רבות לא ניתן לחזור מהסכמות שניתנו בחתימה, יש לוודא כי מה שחותמים עליו זה באמת מה שהתכוונו ואין עוד פרשנות. יש לוודא כי מה שאנו חותמים עליו מכיל את כל מה שרצינו ולא רק חלק וכן כי המסמך שחתמנו עליו נותן גם פתרון להפרות צפויות והדרך שמתמודדים עימם. כל מסמך שחותמים עליו הוא בעל משמעות משפטית. אסור לחתום על מסמכים בלי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.
מדוע אסור להעביר כספים לבן הזוג על חשבון התחשבנות עתידית? כאשר אנחנו מעבירים כספים לבן הזוג, לא במסגרת הסכם כולל ו/או על חשבון התחשבנות עתידית, והדבר אינו מגובש במסגרת הסכם ברור, הרי שלא ברורה מטרת העברת הכספים. האם הכספים האלה הם מתנה שאנו נותנים, האם זו הלוואה שתוחזר בעתיד? האם זה פירעון חוב שאנו חייבים? האם אלו כספים שהעברנו לבן הזוג על מנת שייתן לצד ג'. האפשרויות הם רבות ומגוונות. ניתן להעביר כספים לבן זוג, אולם הדבר חייבם להיות מגובה במסמך משפטי שנכתב על ידי עורך דין המסביר מהי אותה העברה ומה המשמעות שלה.
מדוע אסור להגיש תלונות סרק במשטרה? אם הגשת תלונת סרק במשטרה אתה צפוי שיוגש נגדך כתב אישום. בהגשת תלונת סרק במשטרה אתה עלול לגרום לבן/בת הזוג נזק אדיר לרבות איבוד מקום עבודה. נוסף במקרה של הגשת תלונה במשטרה אתה צפוי לתביעה נזיקית מצד בן הזוג וצפוי לחיובים כספים של עשרות ומאות אלפי שקלים.
מדוע אסור להודות בקיומו של קשר רומנטי אחר? שאלת האשמה בפירוק התא המשפחתי בנסיבות מסוימות יכולה להיות משמעותית מאד. כך למשל, האם האישה תקבל כתובה תלויה בשאלת אשמתה בפירוק התא המשפחתי ובנאמנותה. מקרה אחר הוא של קיומו של סיכוי בנסיבות מסוימות, שחלוקת הרכוש, תעשה באופן שאינו שוויוני לאור מעשה של בגידה. זאת ועוד, הודאה בבגידה משליכה קשות על האופן בו מתנהל הליך הגירושין, שכן היא מעצימה את תחושת הפגיעה ורצון הנקמה, ומכבידה מאד על ההתנהלות ועל ההליכים ומקשה על היכולת להגיע להסכמות. חשוב לזכור כי הליך הגירושין הוא מורכב וארוך. הסיכוי לטעות הוא גבוה. היעזרו במומחים בתחום! בלא עזרה, הטעויות הן הרות גורל ויש להן השלכות כבדות משקל בנוגע לעתידכם.
* הכותב הוא עו"ד גיל שחף, הבעלים של "שחף ושות' - חברת עורכי דין המתמחה בניהול הליכי גירושין מורכבים, מחבר הספר "המדריך למתגרשים מתחילים", מנהל פורום דיני משפחה באתר הפורמים המשפטיים וב-mako.
בעל תובע מאישתו 150,000 ש''ח בטענה שהיא פוגעת בחירותו ומעגנת אותו במשך למעלה משנה. את התביעה הגיש הבעל לפני ימים אחדים, באמצעות עוה''ד גיל שחף, בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד.
