לאחר מינויו של חגי אלעד למנכ"ל בצלם (מאי 2014), מספר הטענות המשפטיות והעובדתיות חסרות הבסיס שהארגון מפרסם גדל. באותו הזמן סדר היום הפוליטי של הארגון הפך בוטה יותר, ומקטין עוד יותר את האמינות שלו. מממניו, בהם ממשלות אירופיות והקרן החדשה לישראל חולקים באחריות לפעולות אלה.

כלים

מכון המחקר NGO Monitor העוקב אחר ארגונים לא-ממשלתיים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי, הכין דו"ח קצר על התנהלות הארגון "בצלם" מאז חטיפת הנערים הישראלים ובהקשר למבצע "צוק איתן".

הדו"ח מובא להלן וניתן להורדה גם כקובץ PDF בקישור זה.

תקציר

בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ב-12 ביוני 2014 ועם ההתלקחות המחודשת בעזה, פעילות ארגון בצלם התגברה מאוד. הפעילות כוללת הודעות רבות, הופעות באמצעי התקשורת השונים וקמפיינים ויזואליים. פעילויות אלה מאופיינת בטענות עובדתיות ומשפטיות כוזבות ומעוותות ובהטיה פוליטית בוטה, אשר במקרים רבים מתקבלות באמצעי התקשורת ללא עוררין (לדוגמא הריאיון שנערך עם ערוץ סקיי ניוז, 10 ביולי, 2014).

ב-22 ביוני 2014, בצלם יזם קמפיין ציני ובלתי מוסרי בשם "תופסים טרמפ", אשר גינה את מאמציה של ישראל למצוא את שלושת הנערים החטופים, וכלל האשמות בדבר "ניצול ציני של הדאגה לחטופים" כדי "ליישם פעולות גורפות אשר מגבירות את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים". הקמפיין כלל פוסטר עם תמונותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון, ובכך הדגיש את סדר היום הפוליטי במסווה של זכויות אדם (ראו ניתוח מפורט כאן).

בצלם פרסם יחד עם 10 ארגונים פוליטיים אחרים מכתב פומבי אשר האשים באופן כוזב את ישראל ב"הפרות לא נחוצות של זכויות בסיסיות וענישה קולקטיבית" במבצע לאיתור החטופים ולתפיסת חוטפיהם.

בשמונת הימים הראשונים של מבצע "צוק איתן" (החל מה-8 ביולי), בצלם פרסם 9 הודעות:

2 מציגות סטטיסטיקות שלא ניתן לאמתן בהתבסס על מקורות פלסטינים לגבי מספר האזרחים אשר נהרגו לכאורה בהתקפות ישראליות על עזה, יחד עם הצהרות כוזבות בהן נטען כי הפעולות הישראליות מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי.

3 הודעות אחרות טוענות כי פעולותיה הצבאיות של ישראל "אינן חוקיות" ומדגישות את תפקידו של בצלם בהשמעת "קולות מתנגדים".

3 "עדויות" אשר מדגישות את הסבל של פלסטינים וישראלים, אך אינן רלוונטיות לניתוח הצדדים המשפטיים של הלחימה.

הצהרה אחת אשר מתמקדת אך ורק בהפרות של זכויות הישראלים (פרסום חריג מבין כל הפרסומים של ארגונים אשר טוענים כי הם מקדמים זכויות אדם).

באופן כללי, הפרסומים של בצלם משקפים סדר יום פוליטי של "אופוזיציה" למדיניות ישראל – בניגוד לתיעוד מבוסס עובדות של הפרות זכויות אדם, וניתוח משפטי מהימן.

מממנים: בצלם נתמך על ידי מענקים מהאיחוד האירופי, נורבגיה, גרמניה (באמצעות EED), אירלנד (באמצעות טרוקרה), בריטניה, שוודיה (באמצעות דיאקוניה), הולנד (באמצעות ICCO), מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון משותף משוודיה, שוויץ, דנמרק והולנד). בצלם גם מקבל מענקים גדולים מהקרן החדשה לישראל (1,381,969 דולרים בשנים 2013-2008).

ניתוח פעולות בצלם בנוגע למבצע בעזה

1. שתי הודעות אשר מציגות סטטיסטיקות שלא ניתן לאמתן בהתבסס על מקורות פלסטינים לגבי מספר האזרחים אשר נהרגו לכאורה בהתקפות ישראליות על עזה, יחד עם הצהרות בלתי מבוססות בהן נטען כי הפעולות הישראליות מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי.

52 פלסטינים נהרגו עד כה בתקיפות הלא חוקיות על בתי מגורים, 13 ביולי 2014.

תחקיר ראשוני: 114 הרוגים ברצועת עזה עד ל-12.7.14 בצהריים, 13 ביולי, 2014: "מהתחקיר הראשוני עולה כי 27 מההרוגים השתתפו בלחימה".

בצלם אינו מספק את מקורות המידע שלו ומתייחס ל"מידע ראשוני" אשר ככל הנראה מתבסס עלעדויות פלסטיניות בלתי מהימנות.

בנוסף, לארגון אין את המומחיות המשפטית והצבאית כדי לקבוע אם פעולה צבאית שננקטה היא חוקית או בלתי חוקית. הטענות המשפטיות הארוכות של בצלם מתבססות אך ורק על ציטוטים מתוך הבלוג של דובר צה"ל, ועל הצהרותיו. כמו במקרים קודמים, אין בידי בצלם את המידע אשר יכול לאפשר לו לקבוע אם פעולה ישראלית כלשהיא היא חוקית או שאיננה כזאת. צה"ל אינו מחויב למסור לארגון את הראיות והמידע לגבי השימוש במבנה כלשהו לצרכים צבאיים על ידי חמאס (כלומר, אחסנת נשק, פיקוד ושליטה וכו'), או להסביר מהי התכלית הצבאית של הפגיעה באנשי חמאס ספציפיים.

בצלם גם משתמש בהיגיון מעוות, וטוען כי ישראל מנועה מלפגוע באנשי חמאס כל עוד הם נמצאים בקר האוכלוסייה האזרחית של עזה ומשתמשים במשפחותיהם כמגנים אנושיים. טענה זו חסרת שחר לחלוטין על פי המשפט הבינלאומי.

לבסוף, האופן בו בצלם מסווג האם אדם כלשהו "השתתף בלחימה" או "לא השתתף בלחימה" הוא משולל יסוד, ומרמז על כך שאליבא דבצלם סכסוך מזוין הוא "משחק של מספרים" בו מספר האזרחים ההרוגים מושווה בין הצדדים. טענה זו חסר בסיס משפטי או מוסרי כלשהוא. מבחינה משפטית, הקריטריונים הקובעים אם התקפה היא חוקית או לא היא שהיתרון הצבאי מההתקפה יהיה מידתי ביחס לפגיעה באזרחים. כפי שצוין, לארגון אין את היכולת לקבוע האם יש או אין יתרון צבאי מהפגיעה ביעד כלשהו (לדוגמא, מותו הטראגי של אדם ש"לא השתתף בלחימה" אבל עמד ליד לוחם, או ליד מטרה לגיטימית דוגמת משגר או מחסן נשק בתוך בית או בית ספר אינו בלתי חוקי.)

2. שלוש הודעות הטוענות כי פעולותיה הצבאיות של ישראל "אינן חוקיות" ומדגישות את תפקידו הפוליטי של בצלם בהשמעת "קולות מתנגדים":

להוציא את האזרחים ממעגל האלימות, 8 ביולי 2014.

הפצצת בתי משפחותיהם של אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים היא הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, 9 ביולי 2014: "בין אם כתוצאה מהפצצת בתים אלו נפגעו אזרחים לא מעורבים ובין אם לאו, בתים אלו אינם מטרות צבאיות לגיטימיות, ותקיפתם מהווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי".

לכולם יש את הזכות לחיים, 14 ביולי 2014: "כרגע, צוות בצלם מתרכז בתיעוד המצב ובניתוחו – ובפרסום הצהרות חד משמעיות בהתאם למידע אותו אספנו. כשטילים "מקישים בגג", הציבור הישראלי אינו מותיר מקום לביקורת על מדיניות הממשלה. עם זאת הטילים אינם רק "מקישים" בגגות; הם גם מביאים איתם מוות והרס. משמעות עובדה זו היא כי עכשיו יותר מתמיד עלינו לתעד, לנתח ולהשמיע קולות מתנגדים".

הצהרות פומביות אלה מדגישות את המטרה הפוליטית של בצלם, ואת האופן בו הארגון מפר בבוטות את דרכי העבודה המקובלות בחקירה של סכסוכים מזוינים. מאחר ובצלם אינו יכול לדעת פרטים חיוניים לגבי התקריות, גם בגלל חוסר מידע וגם בגלל מומחיות לקויה – אין מקום ל"הצהרות חד משמעיות".

3. שלוש "עדויות" אשר מדגישות את הסבל של פלסטינים וישראלים, אך אינן רלוונטיות לניתוח הצדדים המשפטיים של הלחימה:

מוחמד חמד, בן 75, תושב בית חאנון מספר על הרג בני משפחתו מטיל שנורה עליהם בעת שישבו בחצר ביתם, 10 ביולי 2014.

מוחמד שאהין מספר על הפצצת בית משפחת אל-חאג' במחנה הפליטים ח'אן יונס, שבה נהרגו שמונה מבני המשפחה, 11 ביולי 2014.

עדותו של אבי אדף, תושב שדרות, על פגיעת רקטה בבית השכן, ששימש כמשפחתון, 14 ביולי 2014.

עדויות אלו כוללות השערות לגבי הסיבות לתקיפה של מטרות ספציפיות על ידי חיל האוויר. טענות שכאלה הן מוטות אינן ניתנות לאימות, ומחזקות את הטענה כי חמאס משתמש באוכלוסיית עזה כבמגן אנושי.

4. הצהרה אחת אשר מתמקדת אך ורק בהפרות של זכויות הישראלים-פרסום חריג מבין כל הפרסומים של ארגוני זכויות אדם:

הירי המכוון של חמאס וארגונים פלסטינים חמושים אחרים על אזרחים הוא פסול מוסרית, אנושית וחוקית, 14 ביולי 2014.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS