החוק בישראל מתיר אשפוז כפוי במקרים בהם חולה נפש מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו. אולם, מעבר למוגדר בחוק כיום קיימים מצבים נפשיים אשר אינם מוגדרים כמחלת נפש, אך מהווים סכנה מוחשית ומידית לחיי החולה. במצבים אלה, כאשר החולה מסרב/ת לקבל טיפול, החוק, בניסוחו כיום, אינו מאפשר לכפות אשפוז שבמסגרתו ניתן יהיה להעניק לחולה טיפול מציל חיים.
ח"כ ד"ר רחל אדטו, ראש שדולת הבריאות: " מקורה של הצעת חוק זו היא משפחותיהם של אותם חולים אנורקטיים הרואות את יקירם גווע לנגד עיניהם וכן הרופאים המטפלים אשר ידם קצרה מלהושיע ואין ביכולתם לאשפז. מאחר ושיקול דעתם של חולים אלה הינו מוטעה ומעוות, אין זה מוסרי לקבל את התנגדותם לאשפוז הנועד להציל את חייהם. לפיכך, המטרה המוגדרת של הצעת חוק זו הצלת חיים".
אנורקסיה המוגדרת כהפרעת אכילה, היא מחלה קשה הפוגעת לא רק בגוף החולה אלא גם בשיקול דעתו וביציבותו הנפשית והרגשית. מדי שנה נוספים במדינת ישראל כ-1,500 אנשים למעגל ההרסני של הפרעות אכילה, כאשר לפי הנתונים חמישה אחוזים מתוך אותם חולים ימותו.
בשלבים הקשים של המחלה מגיעים חולים למשקל של שלושים קילוגרמים ואף למטה מזה. גם בהגיעם למשקל זה טוענים החולים כי הם נמצאים במשקל עודף ו"כי עליהם להוריד רק עוד מספר קילוגרמים בודדים". מרביתם של החולים מסרבים לקבל טיפול אף בשלב הקשה זה, ובכך למעשה גוזרים את גורלם. לצורך הטיפול במקרים הקשים מוגשת הצעת חוק זו, אשר מבקשת לאפשר אשפוז כפוי לחולים אלה. על כן, מוצע לאפשר אשפוז כפוי גם בהפרעות נפשיות מסוג אנורקסיה נרבוזה כמצוין בתוספת לחוק.
