בערב הפתיחה ב- 7.8 יתקיים ארוע ראשון מסוגו "וידאו ג'אם" - למשך ערב אחד יוזמנו אמנים מובילים להקרין באופן ספונטאני עבודות וידאו ארט.
אופק הוא תביעה של העין לייצר קו גבול. העיסוק בצורך של המבט, להפריד, לקטלג ולייצר חלוקה למרחבים, הוא גם צורך שמסתפק לעיתים באשליות ואחיזת עיניים כפתרונות מספקים. הוא חיוני הן בהקשר אסטטי והן ביחס לאופן בו ניבחנת תפיסת עולם. האופק מתממש רק בעת התבוננות בו, הוא המקום בו קצה היכולת של המבט לשים גבולות.
התערוכה המרתקת ובלתי שגרתית, "הבעייה עם האופק" - נותנת במה ל-9 אמנים לפרש את האופק, זאת מתוך הכרה אמנותית ביכולתו של קו האופק של בת-ים להעניק השראה וליצור מבט אמנותי:
האמנים המשתתפים: אשרון בלבן, רענן חרלפ, גיל יפמן, מוטי מזרחי, רועי מנחם מרקוביץ', שי-לי עוזיאל, אוריאל מירון, מיכל נאמן, שאול צמח, אניה קרופיאקוב, אנג'לה קליין. אוצרת: מעיין אמיר.
התערוכה בטיילת בת-ים אל מול ים התיכון הזמינה את תשעת האמנים להציג פרשנות אישית, הן מתוך ענין בפוטנציאל של אמנות המוצגת מול קו האופק על קו התפר שבין המרחב האורבני לקו החוף והן באפשרותה לייצר פריזמה מורכבת להתבוננות בחלוקה אינסטיקטיבית למרחבים מובדלים.
המושג אופק, השתנה וצבר משמעויות שונות לאורך השנים ובין שדות השיח, השימוש באופק כדימוי הוא שכיח וזכה לשימוש נרחב הן כשם תואר לאידיאולוגיות מרכזיות בדיספילנות השונות ואף בשדה האמנות הישראלית. תנאי ההצבה של עבודת אמנות עכשווית אל מול קו האופק במרחב האורבני, מעוררת את השאלות על אודות סוגיות אלו, כמו גם נוספות כגון שאלות בדבר ניהול המרחב, המרחק בין האמן לחברה, היחס בין יצירת האמנות לבין יצירת גבולות ועוד.
התערוכה כוללת כתשע עבודות חדשות שנעשו במיוחד עבור המקום, וכן שחזור של שתי עבודות: האחת : עבודה של מיכל נאמן מ-1974 : "העיניים של המדינה" ועבודה של מוטי מזרחי מ-1980 "שלום" .
