כאשר לדיון הציבורי מתווסף מושג שנקרא "טרור יהודי" יש לבדוק את העובדות לאשורן לפני שהוא מתקבע בתודעה הישראלית והבינלאומית.
המושג טרור בהגדרה מתייחס לרצח ופגיעה בחפים מפשע באופן שיטתי, לאורך זמן ולרוב באופן מאורגן. הדבר בוודאי נכון לאירועי ירי, טרור מתאבדים, דריסה מכוונת של חפים מפשע, הסתה קבועה במסגדים כל יום שישי, סקילה בסלעים ואבנים של נשים וילדים לאורך הצירים ויידוי בקבוקי תבערה – זה טרור ! זה טרור מובהק שבו יש להילחם בכל אמצעי וליצור הרתעה- נכון להיום זה דווקא מאפיין את הטרור הפלסטיני נגד היהודים.
אולם כאשר מדובר בעשרות נערים פוחזים (ואולי מאות), לעיתים אף מתי מעט מבוגרים קיצוניים, שאין מחלוקת שפועלים באופן עברייני בניגוד לחוק, שמרססים כתובות גרפיטי, מתנחלים על גבעות שוממות, מתנגדים באלימות להרס של מבנים, עולבים בחיילי צה"ל, לעיתים נדירות עוקרים עצים ואף לעיתים רחוקות מיידים אבנים – מדובר בהתנהגות עבריינית פסולה שראויה לכל גינוי ויתכן שאת חלקם יש להושיבם מאחורי סורג ובריח.
אך האם מדובר בטרור ? האם התנהגות דומה של הפלסטינים הייתה מוגדרת כטרור או שמא היא מוגדרת גם כיום כהפרות סדר (הפס"ד) ? גם כאשר המחאה אלימה וכוללת גלגול של צמיגים בוערים, בלוני גז, ידוי של סלעים, הצבת מחסומי אבנים על הכבישים הבינעירוניים ופגיעה בחפים מפשע , נשים וילדים - זה מוגדר כהפרות סדר, שלרוב אף אינו זוכה לשום סיקור תקשורתי, לא בארץ ולא בחו"ל.
למה אנחנו חייבים להציב תמיד על המשוואה מול הטרור הפלסטיני מושג דומה שמתייחס ליהודים ? למה התקשורת ממהרת לאמץ עולם מושגים שחוטא לאמת ולעובדות וכאשר חוזרים עליו חזור ושנה הוא הופך ל"אמת ועובדות" ? האם זה נובע מאג'נדה פוליטית או בשל הרצון הלא ברור לנסות ולרצות את הצד השני ?
אני מגנה באופן פומבי כל אלימות או עבירה על החוק – גם כאשר מדובר במתיישבים יהודיים. הרצח וההצתה בכפר דומא (מי ביצע?) וגם רצח הנער בירושלים מהווים חרפה מוסרית ואות קין על מבצעי הפיגועים וזכו לגינויים רחבים בציבוריות הישראלית, אך יש לומר בקול רם מדובר באירועים חריגים, בודדים וקיצונים.
אך מה קורה בצד השני ? היכן הגינויים? היכן המחאה נגד האלימות? היכן "שלום עכשיו" במתכונת הפלסטינית ?
אני קובע שלהבדיל מאלפי האירועים בהם מותקפים יהודים חפים מפשע באלימות קיצונית ומתוך כוונה לפגוע ולהרוג כשיטה, אין זה המצב בצד הישראלי.
רוב המתיישבים היהודים ביו"ש חיים בדו קיום עם שכניהם ומדובר באוכלוסייה שומרת חוק. אין טרור יהודי (ברוך השם) , אך יחד עם זאת על כולנו מוטלת החובה לדאוג שחלילה לא נגיע לשם על ידי פעולות של מניעה בידי גורמי הביטחון האמונים על כך.
אסור בשם ה"איזון" להכניס לדיון הציבורי מושג שחוטא לאמת ולעובדות אך פוגע בכולנו פגיעה אנושה.
מנגד - קיים טרור (לא הפרות סדר) של סכינאות, בקבוקי תבערה, סקילה באבנים ובסלעים – נגד חפים מפשע על הצירים, שלא זוכה לגינוי מהצד השני ולא זוכה לסיקור ראוי, ובזה יש להילחם במלוא העוז.
יש טרור פלסטיני – אין טרור יהודי – נכון לעכשיו !
הכותב, אבי נעים, הוא ראש מועצת בית אריה
