עיריית אור עקיבא הוקירה את זכרו של תנ"צ ליאור בוקר ז"ל באירוע מיוחד ומרגש במעמד בני משפחתו ובראשם אלמנתו, נאווה בוקר-פרחי, אשת ראש הממשלה, המפכ"ל, צמרת המשטרה בהווה ובדימוס והתושבים. בערב הועלו זיכרונות מהאיש שהיה לדמות מעורכת ואהודה על רבים מתושבי העיר מימיו כמפקד תחנת חדרה. גבורתו של בוקר תונצח בנוף העירוני בכיכר שתישא את שמו
שמחה יוסיפוב, ראש עיריית אור עקיבא שהכיר אישית את המנוח נתן את בירכתו לערב הזיכרון בו הוקירו המפקד והאיש אשר רבים מתושבי העיר והסביבה ראו בו גיבור ואדם משכמו ומעלה.
אירוע ההצדעה התקיים בהיכל התרבות בשכונת אורות, במעמד בני משפחתו של בוקר ז"ל, בהם הוריו ובנותיו, אלמנתו, נאווה בוקר-פרחי, אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, מפכ"ל המשטרה המכהן, רנ"צ דודי כהן והמיועד לתפקיד ניצב יוחנן דנינו, צמרת המשטרה בעבר ובהווה, ראש העיר, שמחה יוסיפוב, אישים, נבחרי ציבור, נכבדים ותושבים רבים.
במבוא האולם בו התקיים הטקס התקיימה תערוכת ילדי בתי הספר היסודיים לכבוד אסון השריפה והוא נפתח בהדלקת נרות ובדברים מאת בנותיו. "אומרים כשאתה גדל אתה משכיל להבין שהוריך הם ככל האדם. אך אצלנו הדברים הם אחרת, גדלנו להבנה שאבינו הוא אדם מיוחד ובשני בדצמבר כל המדינה גילתה מה שידענו כבר מזמן".
שמחה יוסיפוב, ראש עיריית אור עקיבא דיבר על מסירותו של בוקר ותרומתו לביטחונם האישי של תושבי העיר בתפקידו כמפקד תחנת משטרת חדרה, חלקו בהקמת משטרה קהילתית בעיר שהצליחה להוריד את עקומת הפשיעה, ועל ההחלטה להנציח את זכרו בהקמת כיכר מרכזית באור עקיבא. "הערב לזכרו של תנ"צ ליאור בוקר בא לשקף את הכבוד וההערכה הרבה מצד תושבי אור עקיבא לאיש ולמפקד", אמר יוסיפוב, "ליאור לא היה איש משטרה רגיל. הוא היה שוטר משכמו ומעלה, מפקד אמיץ, אהוד על שוטריו ועל הציבור אותו שירת במשך 35 שנות שירות. כמי שהיה באותן שנים ממלא מקום ראש העיר הבחנתי בקצין חדור מוטיבציה שמבקש לעשות הכול כדי להצליח בתפקידו במיגור הפשיעה מאור עקיבא. הוא הפשיל שרוולים וביחד עם אנשיו פעל ימים ולילות כדי לשפר את איכות החיים של תושבי העיר. עד מהרה הוא התחבב על תושבי העיר ופרנסיה והפך לחלק ממשפחת אור עקיבא.ליאור היה קצין וג'נטלמן. הוא היה עם לב רחב ונשמה גדולה. כה סימלי שקיפח את חייו כשנחלץ להציל אחרים. נפילתו בחזית כל כך אופיינית לאישיותו. הוא היה גיבור בחייו וגיבור במותו".
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, דיבר על הערכים האנושיים אותם ביטא ליאור ז"ל במותו. "כולנו נכווינו על ידי האש שאחזה בכרמל, כולנו נושאים בלבנו צלקות של אובדן, כאב וגעגוע. באירוע זה נרשם פרק כואב בדברי ימי המשטרה, פרק שכל כולו מימוש ערכי המשטרה במחיר הכבד ביותר שניתן. לצערי תוצאותיו הטרגיות של האירוע המחישו לציבור את אופייה של עבודת המשטרה ואופיים של העושים במלאכה. זו עבודה מסוכנת המחייבת אומץ לב, נחישות ולא פעם גם הקרבה עצמית", אמר והוסיף "המציאות הישראלית מלמדת אותנו שוב ושוב כי בעת מבחן מול אויבים בשר ודם ומול איתני הטבע, ערכים שלאורם מתחנכים השוטרים אינם רק מילים גבוהות אלא ערכים שחוקקים בליבנו וברגעי האמת מתורגמים למעשה. רוח המשטרה היא שעמדה באירוע זה למבחן, היא שעמדה במחיר הכבד, אך בקומה זקופה. כל משטרת ישראל מצדיע לזכרו של בוקר".
כהן סיפר כי הכיר את ליאור בוקר בהיותו סגן מפקד מרחב העמקים וקצין אג"ם מחוזי ותיאור אותו כ"קצין, אדם וחבר משכמו ומעלה". "לא התפלאתי שהגיע לאירוע, למקום בו היה צריך להציל חיים. במהלך האירוע הייתה לו הזדמנות למלט את עצמו, אבל הוא בחר להישאר. לכל אורך הדרך בלט והוערך כקצין מקצועי ומנוסה בעל ראייה מערכתית רחבה. אדם שקול ואחראי שעל רקע זו בולטת עוד יותר המסירות והנחישות בה מצא את מותו. מפקד שניחן בשקט נפשי, ביוזמה, בחדשנות וגם בחוש הומור", העיד עליו המפכ"ל.
אלמנתו, נאווה בוקר-פרחי הפועלת מאז אסון השריפה בכרמל במשנה מרץ למען שיקום מערך הכבאות סיפרה בקול נשנק על בעלה שאמור היה לחגוג את יום הולדתו ביום לאחר האירוע. "ליאור מצא את מותו בנר ראשון של חנוכה, תוך שחרף את נפשו בכדי להציל את חייהם של אחרים, כך הגיבור הפרטי שלי הפך לגיבור לאומי. אני מבטיחה שלא אתן ולו לאחד לשכוח אותו ואת האסון הנורא בה מצא את מותו. נפעל להנצחתו ולהנצחת סיפור גבורתו על מנת שהדורות הבאים ילכו בדרכו",
השבוע פורסם כי ועדת העיטורים בראשות מפכ"ל המשטרה החליטה להעניק לשלושת הקצינים שנספו בשריפה אות מופת על גילוי גבורה ואומץ לב, אשר יוענק לבני משפחתם בטקס חגיגי על ידי נשיא המדינה בחודש הבא. ניצב שמעון קורן , מפקד המחוז הצפוני במשטרה בו שירת בוקר היה בשורות הממליצים לועדת הצל"שים.
קורן עצמו פנה בדברים אל בוקר ז"ל, חברו האישי ועמיתו באומרו "כבר שלושה חודשים וחצי חלפו מאז נפלת וקשה להאמין. חסרונך מורגש בכל יום ובכל רגע. מילים מתחברות למילים עם תוכן אך חסרות את חתימתך וניסיונך המקצועי. המסדרון סמוך למשרדי ולמשרדך מלא ברעש והומה אדם, אך נעדר את החיוך שלך, המלא והקורן. אחריך נותר חלל גדול שקשה למלא".
בהתייחסו למורשת שהותיר בוקר אמר "הקצינים ממשיכים בדרכך המקצועית, מתוך אותה שליחות שהביא אותך לשמור על שלום הציבור וביטחון האזרחים. השוטרים נושאים עליך עיניים בהערצה, על הקרבה שלך, אותם הפגנת במאמציך להציל חיי אדם גם אל מול איתני הטבע. ליאור, בטקס הממלכתי תהיה נפקד אך בליבנו תישאר לעד",סיכם את דבריו בעצבות.
בין הנאומים הופיעו בקטעים מוזיקאליים הפזמונאית שמרית אור בשיר "ואולי אותה שתיקה", הזמר שגיב כהן והלהקה הייצוגית "דור" ביצעה שיר מיוחד שנכתב והולחן במיוחד לאירוע. השיר אשר הטיב לתאר את עוז רוחו ותושייתו של בוקר ברגעי האמת של התמודדות עם הלהבות, גרם לרבים באולם להוזיל דמעה ואלו מילותיו :
"אל אש התופת הסתערת, בני אדם שוב להציל.
על עצמך כלל לא חשבת,
כמו תמיד ראשון מוביל.
כי גיבור תמיד היית ולעולם גם תישאר
ולו לרגע רק ידעת כמה ליאור אתה חסר"
תנ"צ ליאור בוקר ז"ל, בתפקידו האחרון במשטרה שימש כקצין אגף המבצעים (אג"מ) של המחוז הצפוני במשטרת ישראל. בן 57 במותו. בוקר היה חלק מהכוח המשטרתי שיצא ללוות את צוערי קורס הקצינים של השב"ס שנלכד בלהבות בדרכם לכלא דמון לשם סיוע בפינוי האסירים.
האוטובוס עם הסוהרים נקלע לסופת אש קטלנית באזור בית אורן והחל לעלות בלהבות. תנ"צ ליאור בוקר, תנ"צ אהובה תומר וסנ"צ איציק מלינה קיפחו את חייהם כשביקשו להעביר סיוע לצוערים שנלכדו. מעדויות שנאספו בתחקיר המשטרתי לאחר האירוע עולה כי קציני המשטרה היו יכולים להינצל לו היו מתרחקים מיד מסביבת האוטובוס, אולם הם התעקשו להישאר במקום בניסיון להציל את חיי הנוסעים.
