אב אשר לא ראה את בתו במשך ארבע שנים וחצי גילה דרך הפייסבוק כי היא שוהה בחופשה בישראל. האב מנהל הליכים משפטיים בסוגיית חטיפתה לארה"ב ובסוגיית קיום הסדרי ראייה עימה במשך כשנתיים וחצי, במהלכם האם אינה מאפשרת כל הסדרים בין האב לקטינה! פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי-דידי ממשרד עורכי הדין שחף ושות', טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד האב כך שזו כיום מסרבת לראותו.
מדובר במקרה חריג ביותר של ילדה שנחטפה מאביה פעמיים: בפעם הראשונה נחטפה פיזית מישראל לארה"ב בהיותה במשמורת האב עת שהתה בביקור אצל סבה מצד האם. בפעם השנייה נחטפה פורמאלית עת בימ"ש בארה"ב נתן צו אימוץ השולל זכויות האב על הילדה תוך התעלמות מוחלטת מעמדת האב אשר התנגד מכל וכל לאימוץ הקטינה והתעלמות מוחלטת מההליכים המתנהלים בערכאות השיפוטיות בארץ. יצוין כי כיום הקטינה הינה אזרחית ישראלית ועקב האימוץ אף אזרחית אמריקאית. בתוך כך יצוין כי משרד הפנים שינה רישומיו ומחק את האב כאבי הקטינה וזאת מבלי לדרוש כי יינתן פס"ד בארץ המאשר את פסה"ד שניתן בארה"ב - נושא הנמצא כעת בבדיקה מול משרד הפנים.
עם הידיעה כי הילדה שוהה בישראל פנה האב באופן מיידי אל ביה"ד לעכב יציאתה מהארץ של הקטינה על מנת להבטיח קיום הסדרי ראייה בטרם זו תשוב לארה"ב, וביה"ד בצדק נעתר לבקשה. משפניות האב ובאת כוחו לקיים הסדרי ראייה עם הקטינה נותרו בלא מענה, האב פנה לביה"ד בבקשה דחופה להסדרי ראייה עם הקטינה וממתין להחלטה בעניין זה.
למיטב ידיעת האב, ומפרסום של האם באתר בארה"ב, זו פנתה לממשל ארה"ב לצורך סיוע בביטול צו העיכוב ונראה כי עתידה להיות מלחמת סמכות בין ביהמ"ש בישראל לביהמ"ש בארה"ב בעניין זה.
בני הזוג התגרשו בשנת 2004, כאשר בהסכם הגירושין נקבע כי הקטינה תהא במשמורת האם. לאורך כל השנים עד למועד החטיפה עשתה האם כל שביכולתה לשלול קיומו של האב ולהסית הקטינה כנגדו. בשנת 2010, גילה האב במקרה כי האם טסה לארה"ב והשאירה את הקטינה אצל הוריה, מיד פנה לביה"ד הרבני וביקש משמורת זמנית על הקטינה. המשמורת הזמנית ניתנה לו. סב הקטינה (אביה של האם) ביקש לקחת את הילדה אליו לשבת, האב הסכים ושלח את הקטינה אל הסב ביום שישי בצהריים, אלא שבדיעבד גלה האב כי מדובר היה בתרגיל זדוני ומתוכנן מראש עת הסב דאג לכך שהקטינה תהא אצלו על מנת שהאם תוכל להבריחה לארה"ב מבלי שהאב יידע על כך. רק ביום שבת בצהריים גילה האב לתדהמתו כי הקטינה כבר עלתה על טיסה לארה"ב.
האב פנה למשטרה והגיש תלונה על חטיפה, ברם, עקב חוסר יכולת כלכלית לא יכול היה לפעול להשבת הקטינה עפ"י אמנת האג שכן כחודש בטרם החטיפה היה מעורב בתאונת דרכים קשה בעקבותיה איבד מקור פרנסתו. האב חסך כספים מכל מקורותיו במשך שנתיים והשתמש בכל כספי הביטוח שקיבל עבור התאונה לצורך קבלת ייצוג משפטי אלא שעד שהצליח לממן עו"ד מרכז חייה של הקטינה כבר היה בארה"ב והיה בלתי אפשרי לדרוש להשיבה לארץ. במעמד זה עתר בתביעה דחופה לקביעת הסדרי ראייה עם הקטינה בביה"ד הרבני האזורי באשדוד לו הייתה הסמכות לדון במשמורת הקטינה בעבר. כמו כן עתר לתביעה לביטול מזונות הקטינה עת אינו מקבל זכויותיו כאב ואינו רואה את הקטינה וכן תביעה נזיקית על החטיפה כנגד האישה וכנגד אביה אשר סייע לה במעשה החטיפה.
מזה כשנתיים וחצי מתנהלים הליכים בבית המשפט ובבית הדין, במהלכם האישה עושה כל שביכולתה לסכל את זכויותיו של האב, מבזה החלטות שיפוטיות הן של ביהמ"ש והן של ביה"ד, ההליכים המשפטיים עדיין נמצאים בשיאם עת במהלך כל תקופה זו האם אינה מאפשרת קיום הסדרי הראייה בין האב לקטינה ומבזה החלטות ביה"ד המורות לה להביא הקטינה ארצה למפגש עם אביה. לפני כשנה, בשיאם של ההליכים המשפטיים, גילה האב כי לתדהמתו כי בעלה של האם אשר הינו אזרח אמריקאי הגיש לביהמ"ש בארה"ב בקשה לאמץ את הקטינה. האב אשר לא יכול היה לממן ייצוג בארה"ב הגיש בעצמו תגובה בכתב בה התנגד מכל וכל לאימוץ והודיע כי מנהל הליכים כאן בארץ בנוגע לקטינה. ביהמ"ש בארה"ב התעלם מתגובתו ונתן צו אימוץ על הקטינה תוך שהוא שולל לחלוטין את זכויות האב על הקטינה - בכך נחטפה הקטינה פעם נוספת מהאב באופן פורמאלי.
יובהר כי מיד לאחר שהאב גילה בדבר הגשת הבקשה לאימוץ פנה לביה"ד באשדוד אשר יקבע כי הוא בעל הסמכות לדון בכל עניין הנובע מאפוטרופסות הקטינה. ביה"ד קבע כי הסמכות לדון במשמורת הקטינה נתונה לביה"ד בישראל תוך שקבע שביה"ד בארץ אינו יכול לקבוע בדבר ההליכים בביהמ"ש בארה"ב. בכך נותר האב מול שוקת שבורה בהתייחס להליכים המתנהלים בארה"ב כאשר כאמור, הגיש תגובתו בכתב וביהמ"ש בארה"ב התעלם מכך ושלל אבהותו. אם לא די בכך, האם אף הצליחה לשנות את שמה של הקטינה במשרד הפנים לשם משפחתו של בעלה האמריקאי ולמחוק את האב כאביה של הקטינה. ויובהר כי לא ברור איך עשתה כן מבלי לנקוט בהליך המאשר את פסק האימוץ האמריקאי כאן בארץ. עוד יובהר כי לאור העובדה כי הוגשה הבקשה לצו אימוץ ולאור העובדה כי בעלה של האם סירב לבטלה, ביהמ"ש לענייני משפחה ביטל חיוב האב במזונות הקטינה ממועד הגשת הבקשה לצו אימוץ.
פרקליטיו של האב, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד שרון זהבי דידי משחף ושות' - חברת עורכי דין, המומחים לגירושין, טוענים כי הקטינה נתונה תחת הסתה קשה ובלתי פוסקת כנגד אביה כך שזו כיום מסרבת לראותו ומבהירים כי לאורך כל ההליכים המשפטיים, האב פנה לביה"ד בבקשות לקיום הסדרי ראייה בינו לבין הקטינה, אולם האם סיכלה ניסיונות אלו פעם אחר פעם וביזתה החלטות ביה"ד פעם אחר פעם. פניות האב לביה"ד לחייב האב בביזיון ביה"ד נותרו ללא החלטה.
עוה"ד שרון זהבי דידי מ-שחף ושות' – חברת עורכי דין: "לפני מספר ימים ולאחר ארבע וחצי שנים שהאב לא ראה את בתו, גילה לתדהמתו דרך הפייסבוק כי הקטינה נמצאת בארץ. פנינו מיד לביה"ד וביקשנו לעכב יציאתה של הקטינה וזאת על מנת להבטיח כי יוכל לראותה בטרם תטוס חזרה לארה"ב ולהבטיח קיום הסדרי ראייה עתידיים בינו לבין הקטינה. פניות האב נותרו ללא מענה ונוצר מצב מעוות לפיו הקטינה מעוכבת בארץ והאב אשר לא ראה אותה במשך ארבע וחצי שנים ומשווע לראותה אינו יכול לעשות כן. אנו ממתינים להחלטת בית הדין בדבר קיום הסדרי הראייה".
