מצאתי את עצמי לפני כשבוע יושב מול אדם, פליט מניגריה, המוחזק בבית מעצר גבעון. ככל הנראה הוא מוחזק שם עקב טעות בירוקרטית. הסדרי האבטחה שם אינם קפדניים כפי שהם כאשר באים לבקר אסיר מורשע או עציר. מאידך התחושה כשנפגשים עם אדם המוחזק במשמורת אך בשל כך שפגה אשרת השהייה שלו, קשה מאוד. הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 מגדיר את סמכות המדינה להרחיק ולהחזיק במשמורת שוהים שלא כדין, אשר אין בידיהם רישיון ישיבה בישראל. החוק קובע כי מי ששר הפנים הוציא נגדו צו הרחקה מישראל יוחזק במשמורת עד לביצוע הצו, אלא אם שוחרר בערובה
