פנים

כך גם זוקי, מציירת את פניה של הדמות על פני הבד כולו ומאפשרת לה להשתלט על הציור בנוכחותה. ציוריה של זוקי מצטיינים בצבעוניות עזה, הבאה לידי ביטוי במשטחי צבע חריפים וקונטרסטיים ובקומפוזיציות המסוגננות של  דמויותיה. "סגנון ציורה נוטה לאקספרסיבי ואפילו מנייריסטי לעיתים, התוצאה, קריאה אחרת ובלתי צפויה של הדמות הניצבת מולנו. הסגנון המיוחד הזה ניכר בדיוקן בתה נעמה, רקדנית, ודמות סוערת ורבת פנים. לפנינו ניבטת בחורה שחומת שיער וירוקת עיניים על רקע תכול. עוצמתו של הדיוקן בא לידי ביטוי באופן בו מגלה זוקי את תכול הרקע מתוך פניה של בתה נעמה. היא מקיפה את עיניה, אפה וקו סנטרה בקו תכול מודגש וכך יוצרת דמות זוהרת באופן יוצא דופן כיאה לדמותה של הבת  המצוירת. כמו יבלנסקי יוצרת זוקי דיוקנאות בצבעים עזים וסוערים. בעזרת הבזקי הצבע יוצאי הדופן והבלתי צפויים, נוצר מבט אחר על הדמות הניבטת לפנינו". מוסיפה קרימולובסקי, במאמרה. זוקי קריסטל הייתה שנים רבות מורה לתנועה בבית הספר לאמנויות הבמה, בית צבי, ברמת גן וכוריאוגרפית פעילה בתיאטראות ישראל.  אין ספור שחקנים וזמרים עברו תחת שרביטה כמורה לתנועה וככוריאוגרפית. אנשים מעניינים, בעלי חזות והבעה יוצאי דופן, אובייקטים מסקרנים לאדם העוסק בציור. כשהחלה זוקי לצייר דיוקנאות, היה ברור שרובם הגדול יהיו מעולם התיאטרון. אלא שזוקי אינה מושיבה את מושאי ציוריה אל מול כן הציור שלה, היא מעדיפה לציירם מתוך צילומים שהיא מוצאת. הצילום מהווה את ההשראה הראשונה והמשך הציור נעשה כבר על פי התרשמותה האישית מן הדמות המצוירת. כמו יבלונסקי, גם זוקי מביטה על הדמויות שלה במבט קרוב. אין זה מבט ריאליסטי אלא רצון להיכנס ולהבין את מהותה של הדמות. זוקי מביאה את הפענוח האישי שלה לדמות ומודה שלעיתים צילום טוב הוא המניע את הכל, כמו בצילומיו של השחקן קלינט איסטווד שהיוו השראה לציור דמותו.