מהפך באכיפה מול מעסיקים: הצעת החוק הממשלתית להגברת האכיפה של חוקי העבודה תובא לאישור מליאת הכנסת. שר התמ"ת שלום שמחון: החוק יאפשר ל – 100 אלף עובדים עניים לעלות מעל לקו העוני. האכיפה המנהלית באמצעות העצומים הכספיים תחול גם על צווי ההרחבה בענייני פנסיה
בכירים במשרד הרווחה בדו"ח פנימי, שהגיע לידי מערכת The pulse: " יש לפעול במהרה לסייע לאנשים חסרי דיור במאהלים לצאת מהאוהלים באמצעות מתן מענים נרחבים והתייחסות גמישה". הדו"ח קובע כי בין 30%-40% ממחוסרי הדיור עובדים למחייתם
בתגובה לדוח הלמ"ס על העוני אמר ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי-מפדל החדשה), לשעבר שר הרווחה: "כי נתוני העוני הקשים אינם גזרת גורל ואינם מכה משמיים אלא כולם מעשי ידי אדם ופרי באושים של מדיניות כלכלית ניאו ליברלית אכזרית בכל קנה מידה של ממשלות ישראל"
בנק ישראל מפרסם קטע נוסף מתוך דוח מיוחד שיתפרסם ב-21 לחודש אפריל 2010 ויעסוק בעוני בקרב עובדים. מהדו"ח עולה כי מיעוט מפרנסים הוא אחד הגורמים המרכזיים לעוני, אולם גם יציאה לעבודה אינה מבטיחה היחלצות מעוני. תחולת העוני של נפשות במשקי בית שבהם מפרנס אחד הייתה 36.3 אחוזים בשנת 2008/9
מיעוט מפרנסים הוא אחד מהגורמים המרכזיים לעוני. זו אחת הסיבות לכך שמדיניות הרווחה התמקדה בשנים האחרונות בתמרוץ ההשתלבות בתעסוקה, בעיקר דרך קיצוץ הקצבאות, שהפחית את התמריץ להישאר מחוץ לשוק העבודה. ואולם, השתלבות בתעסוקה אינה מבטיחה היחלצות מהעוני. מניתוח מאפייני התעסוקה, השכר והעוני בשנת 2008/9 (התקופה שבין יולי 2008 ליוני 2009) עולה כי יותר מ-60 אחוזים מהעניים, כמיליון נפשות, חיים במשקי בית שיש בהם לפחות מפרנס אחד. זאת ועוד, ממדי העוני בקרב אנשים החיים במשקי בית שבהם לפחות מפרנס אחד (להלן "עובדים עניים") התרחבו בהתמדה במהלך העשור האחרון.
תופעת העובדים העניים מתמקדת במשקי בית שבהם מפרנס יחיד, וביניהם - במשקי בית בהם המפרנס היחיד עובד במשרה מלאה. עוני בקרב משקי בית עם מפרנס יחיד העובד במשרה מלאה אופייני במיוחד למשקי בית ערביים. כמחצית מהעניים הערביים חיים במשקי בית שבהם מפרנס יחיד במשרה מלאה. בקרב האוכלוסייה החרדית – אוכלוסייה שתחולת העוני בקרבה גבוהה במיוחד, תופעת העובדים העניים נפוצה פחות: רק עשרה אחוזים מהעניים החרדים חיים במשקי בית שבהם יש מפרנס במשרה מלאה.
הגורמים לעוני בקרב עובדים הם מגוונים, אולם בולטים ביניהם שניים מרכזיים - מספר הנפשות הגבוה במשק הבית וכושר ההשתכרות הנמוך. גורמים אלו משותפים הן למשקי בית חרדיים וערביים והן למשקי בית של יהודים לא-חרדים. כושר ההשתכרות הנמוך משתקף בהשכלה נמוכה או בהשכלה שאינה מתאימה לדרישות שוק העבודה, במשלחי יד המאופיינים בשכר נמוך ובעבודה בענפים שבהם השכר הממוצע נמוך יחסית. כל אלה מתבטאים בשכר הנמוך שמקבלים עובדים עניים – כמחצית ואף פחות משכרם של עובדים אחרים העובדים בהיקף דומה (בהשוואת השכר לשעת עבודה). גורם נוסף המגדיל את ההסתברות לעוני בקרב עובדים הוא מספר שעות העבודה הנמוך יותר. ההסתברות לעוני בקרב עובדים ערבים גבוהה יותר, גם אם מביאים בחשבון את השפעת המאפיינים האחרים- השכלה נמוכה, גודל משק הבית ועוד.
הגורמים הדומיננטיים לעוני בקרב העובדים מדגישים את תפקידה המכריע של אכיפת חוקי העבודה להפחתת ממדי העוני בישראל. העובדים העניים, שמעמדם בשוק העבודה מעורער ופגיע, מתקשים לשמור על זכויותיהם. דבר זה מתבטא, בין היתר, בשיעורם הגבוה של עובדים עניים המשתכרים פחות משכר המינימום. ואולם אכיפת חוקי העבודה בישראל לוקה בחסר. כך למשל, בדוח שפרסם ארגון OECD לגבי ישראל נמצא כי מספר המפקחים העוסקים באכיפת חוקי העבודה נמוך מרבע מהתקן שנקבע.
העלייה בתחולת העוני בקרב עובדים בשנים האחרונות הושפעה גם משינוי הרכב התעסוקה. קיצוץ הקצבאות, שהגדיל את התמריץ להיכנס לשוק העבודה, הביא בין היתר לכך שעניים שלא עבדו השתלבו בתעסוקה, בתחתית סולם השכר. כלומר ייתכן כי הצטרפותם של שכירים שכושר השתכרותם נמוך יחסית למעגל התעסוקה הביא לעליית תחולת העוני שנמדדה בקרב העובדים, למרות שמצבם של העובדים המתמידים לא השתנה. בהיעדר סקרי פנל, העוקבים אחרי פרטים לאורך זמן, לא ניתן לכמת את השפעת השינוי בהרכב התעסוקה, אולם ניתן למנות מספר שינויים שהיו יכולים לפעול להקטנתה או להגדלתה. מצד אחד, גדל משקלם של העובדים הערבים. שינוי זה היה יכול לפעול להגדלת תחולת העוני בקרב העובדים. מהצד האחר עלתה רמת ההשכלה בקרב העובדים וגדל משקלן של קבוצות דמוגרפיות שבהן תחולת העוני נמוכה, כלומר שינויים אלו היו אמורים לפעול להקטנת תחולת העוני.
תופעת העובדים העניים נפוצה גם במדינות OECD, אולם שיעוריה נמוכים בהרבה. באמצע שנות ה-2000 הייתה תחולת העוני הממוצעת בקרב משקי בית עובדים במדינות אלו 7.7 אחוזים. גם במדינות אלו חיו רוב העניים, כ-60 אחוזים, במשקי בית שבהם לפחות מפרנס אחד, וגם בהן תחולת העוני בקרב משקי בית עם ילדים הייתה גבוהה מאשר במשקי בית שבהם אין ילדים. המאפיין הבולט של העובדים העניים במדינות אלו היה תשומת העבודה הנמוכה יחסית - שעות עבודה מצומצמות או עבודה רק בחלק מחודשי השנה. מנגד, המתאם בין שכר נמוך לבין עוני היה נמוך יחסית.
"אחד מצעדי המדיניות הבולטים המיועדים להתמודדות עם בעיית העוני בקרב עובדים הוא מס הכנסה שלילי, שהפעלתו בישראל החלה באוקטובר 2008, במספר יישובים. למס הכנסה שלילי השפעות חיוביות ניכרות על רווחתם של פרטים עובדים: הוא משפר את מצבם הכלכלי של משקי הבית שבהם יש עובדים בשכר נמוך ועשוי לחלצם מעוני. במחקרים בעולם נמצא כי למס הכנסה שלילי תרומה ניכרת להפחתת העוני בקרב משפחות העובדים. כמו כן הוא מגדיל את התמורה לעבודה, ולפיכך - את התמריץ לעבוד ולא להסתמך על קצבאות. ברוב המחקרים נמצא כי למס הכנסה שלילי השפעה חיובית על שיעור ההשתתפות. לצמצום העוני ולהגדלת התעסוקה יש גם ערך מוסף, הנובע מההשפעה על ילדיהם של מקבלי המענק. ממצאים מהשנה הראשונה להפעלתה של התוכנית מראים כי מספר המממשים את זכאותם למענק היה גבוה יחסית לתכניות דומות בשלב ההתחלתי. ואולם הפריסה החלקית והסכום הנמוך יחסית של המענק מתנו את השפעותיה החיוביות של התוכנית." קובעים בבנק ישראל.
