בחודשים האחרונים החלו תאגידי מים רבים, באזורים שונים בארץ, לרכוש ולהתקין מערכת הגנה להידרנטים (ברזי כיבוי), בצעד שעתיד לצמצם את מקרי הוונדליזם וגניבות המים בערים וברשויות מקומיות.
לדבריהם של מנהלי תאגידי מים שונים שבהם הותקן המוצר, המערכת הייחודית המשווקת באמצעות חברת ארם, שזכתה לכינוי "כיפה אדומה", מצמצמת בצורה ניכרת את הפגיעה בברזי הכיבוי, וכן את התחברותם של גורמים בלתי מורשים לברז וכתוצאה מכך, את פחת המים.
"נושא פחת המים וחוסר מוכנותם של ברזי הכיבוי עולה כל פעם מחדש בחודשי הקיץ", אומר רז מזרחי, מנכ"ל חברת ארם, המפעילה סיירת מיוחדת לבדיקת תקינות ברזי הכיבוי ביישובים ורשויות בכל הארץ. " לצערי, אנו מוצאים ברזי כיבוי רבים במצב בלתי תקין, העלול לעכב את השימוש בהם למשך זמן ארוך ויקר, בעת חירום. נורה אדומה כבר נדלקה בעבר במספר אסונות שרובנו היינו מעדיפים לשכוח".
במדינת ישראל, מותקנים כ- 150,000 ברזי כיבוי ציבוריים. עוד בשנות השבעים הגדיר נציב הכבאות את חלוקת האחריות בין הנציבות לרשויות המוניציפליות. האחריות המבצעית והרגולטורית על ברזים אלו הנה בסמכות נציבות כבאות, האחריות על המים היוצאים מברזי הכיבוי, תקינות הברזים ונזקים ישירים או עקיפים להם מוטלת על הרשויות המוניציפאליות.
מעבר לסכנה הטמונה בברזי כיבוי שאינם מתפקדים כראוי בעת שריפה, העבר מלמד על מספר מקרים חמורים בהם חומרים רעילים חדרו, בין היתר עקב שימוש בלתי מורשה בברזים אלה, למערכות השתייה הביתיות וגרמו לנזקים עצומים, ולסיכון בריאות הציבור.
בכל המקרים עד כה נגרם זיהום המים כתוצאה מטעות אנוש, אולם במציאות הישראלית, יש לקחת בחשבון גם ניסיונות של "פיגועי זיהום מים" ולהיערך בהתאם, להגנה מרבית ומיטבית על ההידרנטים ועל מערכת המים היישוביות.
מזרחי הוסיף ואמר: "הכתובת כבר נמצאת על הקיר, אך הפעם אין צורך לחכות עד האסון הבא כדי לקרוא אותה. כולי תקוה שתאגידים נוספים יגלו אחריות לנושא מיגון ברזי הכיבוי."
זהו חברים, למרות החום הכבד של התקופה האחרונה, הקיץ כבר בדרך החוצה. הימים מתקצרים ובאוויר כבר ניתן לחוש ברוחות הסתיו המתקרבות. גם הגינה, על צמחיה השונים, מחכה בקוצר רוח לאנחת הרווחה המלווה את תום העונה היבשה והחמה ואת בואם של ימי הסתיו הקרירים יותר וגשמי החורף, שנקווה שיביא לנו משקעים רבים השנה.
במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון התקיימה לאחרונה סדנת מחקר בינלאומית בנושא: "ריאקציות מים סלע ושיקום סביבתי". הפרויקט בוצע במסגרת שיתוף פעולה מדעי בין המעבדה לריאקציות מים-סלע, בראשות פרופסור יבחר גנאור וקבוצת מחקר מה- Institute of Environmental Assessment and Water Research בברצלונה.
