אסטרטג פוליטי ישראלי ותיק שהפך ל"יזם שלום" מהמר על כך שדווקא זהות "אברהמית" משותפת — ולא עוד פסגה ממשלתית — היא שתגרום לנורמליזציה במזרח התיכון להחזיק מעמד לאורך זמן. תום וגנר, איש אסטרטגיה ותקשורת פוליטית וסופר, מוביל בשנים האחרונות רשת עולמית בשם "התנועה האברהמית", שפועלת כיום בעשרות מדינות ומבקשת לבסס את השלום לא באולמות פסגה — אלא בסלונים, בקבוצות וואטסאפ ובמפגשים בין-דתיים, מרבאט ועד ארביל.
מאלג'יר ועד ג'קרטה, בעשרות בירות ברחבי העולם אין כיום שום נציגות ישראלית – לא שגריר, לא אשנב קונסולרי ולא דגל על שער. התנועה האברהמית, קואליציה שצמחה מהמורשת המשותפת של היהדות, הנצרות והאסלאם, מסרבת לראות בכך עובדה גיאופוליטית ניטרלית: מבחינתה זהו פצע פתוח – וגם הזדמנות. טענתה פשוטה ומעשית: לזהות את המדינות שבהן אין שגרירות ישראלית, לפעול לפתיחתה, ולוודא שכל נציגות חדשה תשרת בפועל שלום, הרמוניה וסובלנות.
