מדינה יהודית

(הדופק הפוליטי)

בדיון במליאת הכנסת אמש (ב'), זימנה האופוזיציה דיון תחת הנושא "מדיניות הממשלה הגזענית לייהוד הגליל והנגב". חברי הכנסת מחו על מכתב הרבנים הקוראים לאסור מכירת דירות לערבים, וטענו כי זהו מהלך גזעני אותו מובילה הממשלה שאיננה מוחה בתוקף נגד הצטרפותם של רבנים רבים מהציונות הדתית ורבנים רבים המשמשים כעובדי ציבור למכתב הקריאה

(דעות)

אוףףף... איזו הקלה! סוף סוף אפשר להוריד את האפוד ולנשום קצת לרווחה. האמת היא שחששתי לפני ש"הקרב" הזה החל. בכל זאת מדובר באובמה הגדול ולא באיזה "חנון". הוא מפחיד, וצריך הרבה אומץ כדי ללכת אתו מכות. יש לנו מזל שיש לנו את ביבי. הוא לא מפחד. אולי מאיווט קצת, אבל לא מאובמה. בסוף הוא היכה אותו שוק על ירך. דוד שלנו גבר שוב על גוליית, וזאת ללמדך ש"נצח ישראל לא ישקר". אמנם "השיר לא תם הוא רק מתחיל", אבל חייבים להודות שזו התחלה לא רעה בכלל

(הדופק הפוליטי)

בעקבות הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת ליה שמטוב מישראל ביתנו אמש, תנועת גוש שלום מביעה את התנגדותה הנחרצת לחוק החדש, אשר אם יתקבל, יחייב עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות להצהיר כי הם נאמנים למדינה יהודית בעת קבלתם לעבודה

(דעות)

אז מה היה לנו השבוע? נבחרת ישראל בכדורגל שוב הפסידה, מושב החורף של הכנסת נפתח בסערה, אחמדינג'אד משתלח כהרגלו והפעם ניתן לשמוע את צרחותיו משביליה השלווים של חניתה, אבו מאזן חש נעלב מסתגר אל תוך פניו הקודרות, ביבי כהרגלו להתפתל, ציפי יורקת אש וגופרית, טיבי מוסיף להסית, זועבי לא חדלה מלהתריס כמו רובוט שמנועיו התקלקלו, ו"שולי הימין" כהרגלים לא נמים ולא נחים וממשיכים להתגרות בהזיותיהם הקודחות. כן הקפאה או לא הקפאה, הקטל בדרכים ממשיך בשלו, גובה את מחיריו, אלא שהפעם זה לא מענייננו, כי אנו רוצים לדון בתיקון "חוק האזרחות" שבא עלינו לרעה, בלא כל התראה

(זכויות האדם)

עמותת "אני ישראלי", הפועלת לקידום לאום ישראלי שווה ומשותף לכל אזרחי ישראל, מגנה בתוקף את כוונת ממשלת הקואליציה לחייב "שבועת אמונים למדינה יהודית דמוקרטית" מכל מי שעומד לקבל אזרחות ישראלית