מחר, יום ו' 28.7.2011, בשעה 12:30, יגיעו סטודנטים פעילי מאבק דיור למגדלי אקירוב בתל אביב ויפריחו אוהל למרומי המגדל. במקביל הם יניחו פצצות סירחון בשטח המגדלים, זאת כמחאה על הבטחות ראש הממשלה נתניהו הנתפסות בעיניהן כ"מגדלים פורחים באוויר"
אני מודע לכך שאני צועד היישר אל תוך שדה קוצים, שלא לאמר שדה מוקשים של ממש. כי הפעם אני הולך לדבר על תקשורת ופוליטיקה, נכון יותר, על אתיקה בתקשורת ופוליטיקה. כי בפוליטיקה עצמה, אני מודה שאינני מבין דבר וחצי דבר (תמיד התרחקתי ממנה כמו מאש). גם במערכות צבא אינני מבין, ופליאה היא בעיניי כיצד בכלל קרה שבשלהי שירותי הצבאי, זכיתי לעלות לדרגת רב"ט. הייתי אז בטוח ש"שרביט הרמטכ"ל" כבר מונח בתרמילי, ועם מאמץ קטן אני עוד עשוי להיות "הרמטכ"ל המרוקאי" הראשון, אף כי בן גוריון עצמו העדיף משום מה דווקא "רמטכ"ל תימני" ולא מרוקאי. אבל צחוק בצד, אני באמת לא מבין לא בזה ולא בזה. יש שיאמרו שזאת מעלה ויש שיאמרו שזו מגרעת. אני לכשעצמי סבור שזו אינה בהכרח מגרעת
הטרנד הסביבתי החדש של האלפיון העליון: מרככי מים. במגדלי צמרת ואקירוב הושקעו למעלה מ-300 אלף ש"ח במרככי מים ירוקים שיפטרו את הדיירים מהאבנית במים. מגדלי יוקרה צצים ברחבי המרכז כמו פטריות אחרי הגשם. עם העלייה בבניה ובביקוש לדירות ובתי היוקרה, עולה הדרישה והחובה למוצרים משלימים לבית, המעניקים לאלו שיכולים להרשות לעצמם את הנוחות והאיכות המתלווים בדרך כלל למגורים בסטנדרט גבוה. כרגע, הטרנד החדש בתחום הם מרככי המים, המספקים לדיירים מיים רכים ללא אבנית.
