יש ימים שבהם אין כוח למסלול בשטח, וגם אין רצון לשבת בבית. בדיוק בשביל זה קיימים מרכזי המבקרים: מקומות שבהם רואים איך משהו באמת נעשה – איך דבש יוצא מהכוורת, איך ענבים הופכים ליין, איך גלגל אבן כבד סוחט שמן מזיתים, ואיך גבינה נולדת בתוך סלסילת קש. הם קצרים מספיק לילדים, מקורים לרוב, פתוחים גם בימי גשם, ומסתיימים כמעט תמיד בטעימה. במדריך הזה ריכזנו את סוגי מרכזי המבקרים בישראל – יקבים, מכוורות, בתי בד, מחלבות, חוות ומפעלי מזון – מה מתאים לאיזה גיל, כמה זמן זה לוקח, מה עולה כסף ומה בחינם, ואיך בונים מהם יום טיול שלם.
יש עונה אחת בשנה שבה הטבע בישראל לא רק יפה אלא גם עובד, ואפשר להצטרף אליו: אוקטובר ונובמבר הם חודשי המסיק, סוף הקטיף של הרימונים והתמרים, ותחילת עונת ההדרים. זה גם הזמן שבו ילדים מגלים שזית מהעץ מר כמו רעל, ששמן זית נולד מעיסה חומה ומסריחה, ושגת חצובה בסלע היא בעצם מתקן תעשייתי בן אלפיים שנה. המדריך הזה אוסף את כל הדרכים להצטרף: בתי בד פעילים, גתות ובתי בד עתיקים בגנים לאומיים, חוות קטיף עצמי, יקבים שמקבלים משפחות – ואיך לעשות את זה בלי שהילדים ישתעממו אחרי עשרים דקות.