חנה בית הלחמי

(דעות)

בחודשיים האחרונים לקחתי חלק בעוד מסע מרתק אל מסדרונות התודעה של מערכות השלטון בישראל. כמו בכמה וכמה הזדמנויות בעבר, היה זה (ועדיין) מסע אל נבכי תודעתה של הרווחה, זו שבה נושמים לרווחה בעיקר סעיפי התקציב המשומנים, המוקצים לגזלת נזקקיהם. ילד/ה שמוצא/ת למשפחת אומנה, שווה למשל 16,350 ₪ לראש. אחלה דיל תקציבי. מדובר ביישום שיטתי ונרחב של קונספציה, לפיה יודעות רשויות הרווחה טוב מהציבור מהו הורה טוב/ה. הקריטריונים פשוטים: חד הוריות, משפחות או בודדים/ות בבתקופת משבר משפחתי (וכולנו חווינו שכזה), רובן מהפריפריה החברתית, מזרחיות או יוצאות חבר העמים, שמשבר ההגירה מצא אותן לא מוכנות להתמודדות עם רשויות, להן מעניקה הרווחה מענה מוטה במיוחד. בסביבה הזו, מתנהל הספסור הרשמי הגדול ביותר בנפשות – שיטת "ההשמה החוץ ביתית".

( מתגייסים למען הקהילה)

במסגרת יום עיון לציון יום האישה הבינלאומי בנושא 'נשים, צדק חברתי ומדיה חדשה' שיתקיים ביום ג ( 20.3 ) יחולקו, לראשונה, אותות הוקרה לנשים הפועלות במדיה החברתית לקידום ערכי שוויון וצדק. בין מקבלות הפרס דפני ליף. עוד במהלך יום העיון, יוצגו מחקרים המעידים כי נשים צוברות כוח במדיה החדשה ביחס למדיה המסורתית

(חדשות הבריאות )

תינוקות אשר יונקים רושמים לזכותם עד 8 נקודות יותר במנת המשכל שלהם. כך אמרה היום מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, ד"ר ליזה רובין, בכנס באר שבע לשלום הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ד"ר רובין  הציעה לא לתת זכות בחירה לאם בנושא ההנקה, שכן טובת התינוק נמצאת על הכף