באזור שבו הזהות שימשה שנים ארוכות כשדה קרב, אסטרטג ישראלי אחד מהמר שדווקא הזהות העתיקה מכולן — המוצא המשותף מאברהם — תצליח לעשות את מה שגבולות והסכמים לא הצליחו: לגרום ליהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ועלווים להרגיש בני משפחה ולא יריבים.
רשת שטח בין-דתית מבקשת להפוך את הסכמי אברהם מעסקה בין ממשלות למערכת יחסים בין שכנים. השיטות שלה אסטרטגיות, המבקרים שלה קולניים, והמאבק האידיאולוגי שמאחוריה נמשך כבר עשרות שנים.
המנהיג הסורי ג'מאל סבאח והסופר הישראלי תום וגנר השיקו ספר משותף בעברית, שחוזר אל המפגש בין האמיר פייסל לחיים ויצמן בשנים 1918–1919. מהדורות באנגלית ובערבית נמצאות בדרך.
קל מדי — ומסוכן לא פחות — לדחוס כל גילוי של עוינות כלפי ישראל לתוך מגירה אחת. מדינות שנמנעות מהכרה רשמית, ממשלות שמותחות ביקורת על צעדים ישראליים, וארגונים שמטרתם המוצהרת היא חיסולה של המדינה — כולם מוצגים לא פעם כאותו דבר עצמו. הם אינם.
העולם המודרני מרבה לדבר על שלום: מנהיגים חותמים על הצהרות, מקיימים ועידות ומכריזים על מסגרות חדשות; אנשי דת מארחים מפגשים בין-דתיים; עסקאות כלכליות נארזות כמנועי יציבות. ומנגד, האלימות נמשכת. השאלה המתבקשת היא האם היהדות, הנצרות והאסלאם מסוגלות לספק תשתית מוסרית עמידה לשלום — או שמא הסכסוכים בני זמננו הפכו בעיקרם למאבקים פוליטיים, אסטרטגיים ולאומיים, שבהם הדת מגויסת בעיקר כזהות, כהצדקה או כשפת גיוס.
מעטים העמים שגורלם עוצב באופן כה עקבי בידי שאיפותיהן של מעצמות גדולות מהם. ההיסטוריה היהודית איננה שרשרת אחת ארוכה ורצופה של סבל, אך היא גם לא משל מוסר פשוט של נבלים וקורבנות. זהו סיפורה של אומה קטנה שהאריכה ימים יותר מאשר אימפריה אחר אימפריה — אשורית, בבלית, פרסית, יוונית, רומית, נוצרית, אסלאמית ומודרנית — בעודה מחזיקה לאורך כל הדרך בדת, בשפה ובתחושת שייכות משותפות.
אסטרטג פוליטי ישראלי ותיק שהפך ל"יזם שלום" מהמר על כך שדווקא זהות "אברהמית" משותפת — ולא עוד פסגה ממשלתית — היא שתגרום לנורמליזציה במזרח התיכון להחזיק מעמד לאורך זמן. תום וגנר, איש אסטרטגיה ותקשורת פוליטית וסופר, מוביל בשנים האחרונות רשת עולמית בשם "התנועה האברהמית", שפועלת כיום בעשרות מדינות ומבקשת לבסס את השלום לא באולמות פסגה — אלא בסלונים, בקבוצות וואטסאפ ובמפגשים בין-דתיים, מרבאט ועד ארביל.
הארגון האסלאמיסטי הרדיקלי חיזב א-תחריר בתוניסיה פרסם "תחקיר" ארוך ומפורט המכוון נגד התנועה האברהמית ונגד האיש שהקים אותה – היועץ האסטרטגי ופעיל השלום הישראלי תום וגנר. המסמך, שתורגם והופץ על ידי וגנר עצמו, מספק הצצה נדירה לחרדה שאוחזת במי שמתפרנסים מסכסוך מתמיד, בכל פעם שגשרים אמיתיים בין עמים מתחילים להיבנות.
שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה, רשת הולכת ומתרחבת של פעילים, אנשי דת ובכירים לשעבר מתגבשת סביב רעיון אחד: המורשת המשותפת של יהודים, נוצרים ומוסלמים — צאצאיו של אברהם על פי המסורת — יכולה לשמש בסיס מעשי לשיתוף פעולה אזורי, לצד המסגרות הדיפלומטיות הקיימות.
בספר בראשית אב אחד מעמיד שתי אומות: לאברהם נולד ישמעאל מהגר ואחר כך יצחק משרה, ומאותו בית יחיד צמחו שלוש דתות עולמיות הרואות בו את אביהן. דווקא בטקסט המכונן לא מתוארת איבה מתמשכת בין האחים — הם אף נפגשים לקבור יחד את אביהם. את הקרע שרוב האנשים מניחים שהיה שם מההתחלה חוללו בעיקר הדורות המאוחרים, והיום מנסים גופים בין-דתיים ומדיניים להחזיר את הסיפור לשורשו המשותף.
