חברים ביישוב הקהילתי מצפה נטופה אשר בגליל התחתון, בסיוע המועצה האזורית, מובילים תכנית להקמת "בית לחיים בקהילה" אשר ייועד לנשים צעירות בנות למשפחות דתיות, בעלות צרכים מיוחדים
שום דבר לא הכין אותי לקראת היום בו נכנס גיא שלי ל"בית של לוני, מיכל ומואין" כפי שהוא קורא לבית בינוב. לא השתתפות בשתי מלחמות ולא שכיבה במארבים, לא התקפות טילים מכל סוג ולא "קרבות" מסוג אחר: כלכלי, פוליטי ואישי. מבחינתי היה זה רגע דרמטי, שגם כשאמי נפטרה או כשחמי האהוב הלך לעולמו לא חשתי את התחושות שבהן אני רוצה לשתף אתכם
ברצוני לעסוק הפעם בהוסטלים, ב"בתים לחיים" של ילדינו הנכים – למי האחריות לבנייתם וניהולם והאם אכן כדאי, רצוי ויש לשלוח את הילדים עם הצרכים המיוחדים (הנכים) המתבגרים לבתים כאלו? אין אני מקנא ומכיר אני היטב- מצד שני - את התחושות, הכאבים, הסבל שאין מילים, שעובר על הורים לילדים נכים, השולחים את ילדיהם להוסטלים – מגורים וחיים מחוץ לבית ההורים
