בירנבוים מציין כי הוא מקבל בשנים האחרונות פניות רבות מקהילות קונסרבטיביות המבקשות להביא לקהילתן רב אורתודוקסי, וחלק מהקהילות גם מבקשות להפוך לאורתודוקסיות. "אני תמיד שואל את הקהילות שפונות אליי למה החליטו לחפש רב אורתודוקסי".
לטענתו, יש כמה סיבות לדבר, הראשונה היא טכנית - המחסור ברבנים קונסרבטיבים צעירים. "סיבה נוספת היא שהקהילות רואות את אותם מחקרים שמראים כי קיימים פחות סיכויים להתבוללות בקרב היהדות האורתודוקסית, וכי רבנים אורתודוקסים יהיו דמויות דומיננטיות יותר בנושא הזהות היהודית".
מבין הקהילות הקונסרבטיביות שביקשו מהרב בירנבוים סיוע באיתור רבנים לקהילותיהם נמצאות גם: גוודלחרה במקסיקו, רסיפה בברזיל (בה נמצא בית הכנסת העתיק ביותר באמריקה הלטינית), גואטמלה, דיסלדורף שבגרמניה, גטבורג משוודיה וקנקון שבמקסיקו.
אבל איך רב אורתודוקסי מתמודד עם קהילה קונסרבטיבית? "אין ספק שזה אתגר גדול בשבילנו ובשביל הרבנים שאנחנו שולחים. אנחנו צריכים למצוא את השפה החינוכית ואת הגישה ההלכתית שתסביר לנו כיצד לפעול". בירנבוים מסביר כי כל קהילה מתנהלת אחרת, ו"עם חלק מהקהילות אנחנו יוצרים מסמך הבנות בין הרב והקהילה, ובחלק מן הקהילות מתחילים תהליך של הכנסת האלמנטים האורתודוקסים בהדרגה - ביניהם הקמת מחיצה בבית הכנסת".
הרב מאוריסיו בלטר, נשיא כנסת הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית בישראל: "העובדות של הרב בירנבוים לא מדויקות, בגוודלחרה היה פיצול של קהילה לשתי קהילות ואחת בחרה ברב אורתודוקסי. בוודאי שיש קהילות קונסרבטיביות שהופכות לאורתודוקסיות, אך יש גם את ההיפך, זו הדינמיקה של היהודים ברחבי העולם". לגבי מחסור ברבנים קונסרביטיביים ענה בלטר כי "אין לנו מחסור ברבנים, בניו יורק בלבד מקבלים 40 רבנים הסמכה מידי שנה".
