בטורו בעיתון הניו-יורק טיימס, העיתונאי היהודי תומאס פרידמן לוחם באופן שיטתי במדינת ישראל. כל בר-דעת מבין שתומאס פרידמן אינו מתנכל ומתנכר אלא ליהדותו שלו, בהיותו אב-טיפוס של ממש ליהודי גלותי, מלא בשנאה עצמית, בוש בעמו ומבקש לוודא שכולם גם ידעו זאת
מנקודת מבטו אכן ניתן להבין אותו. גידול מתמיד של 6% בשנה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים וביו"ש המונה היום כ-650000 יהודים, אכן מהווה איום של ממש על חלומו לצמצם את מדינת ישראל להיותה גיטו קטן וצר, כמו שהגדיר נכונה שר החוץ לשעבר אבא אבן שמדינה צרת מותניים שכזו "מזכירה לנו במידה מסויימת את אושוויץ'''.
ההתפתחויות המדיניות במזרח התיכון, הפיכות השלטון והשבריריות של מנהיגי ערב – כל אלו לא נותנים לתומאס פרידמן להתבלבל. אם היינו שומעים בעבר ליהודי מטיף-בשער זה, היינו למעשה מוכרים את גורלנו לשליטי ערב. יתכן שלכך שואף תומאס פרידמן, להמשיך לחיות חיי גלות כפי שחיו אבותיו-אבותינו שנות דורות.
תומאס פרידמן מנסה וקורא לכפות על העם היהודי ועל מדינת ישראל לחזור לחיי גלות נכר דוויים בגטו. הוא יושב בגטו בארץ נכר, חי חיי גלות עלובים וכדיקטאטור בגרוּש דורש כי נצטרף אליו. אבל לעם ישראל חושים בריאים, סתם מן רצון טבעי לחיות. עם שידע לצאת מן האפילה לאורה, מן הגלות אל הגאולה וברצות השם הקים את מדינתו החופשית לאחר שהיה שבוי שנות אלפיים בידי האומות שחמסו ורמסו אותו, משכיל לדעת לא להישמע לעצות הרעות של תומאס פרידמן, היהודי מהגטו.
כשיבוא היום וגם תומאס פרידמן יעלה לארץ מכורתו - ואם לא הוא אז ילדיו - אני מבטיחו נאמנה שנקבלו בזרועות פתוחות ונסייעו בדיור בחבלי אבותינו, ליד חברון, שכם או רמאללה.
הכותב הוא חה"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה), יו"ר האיחוד הלאומי
