הקמת מבני משרדים ומרכזי קניות במתחמי תחנות הרכבת ברחבי הארץ ומיצוי הפוטנציאל הרב הטמון במיקומים אלו בכל רחבי הארץ הוא צורך לאומי. תוכנית פיתוח המקרקעין צפויה להביא, בין היתר, לתוספת מקומות עבודה, בילוי ומסחר באזורי הביקוש ביישובי הפריפריה ולחיזוקם. במקביל יתאפשר לציבור גדול יותר לעבור לתחבורה ציבורית ולוותר על כלי הרכב הפרטיים.
במסגרת ההסכם החדש סווגו תחנות הרכבת ל- 4 קבוצות על פי גודלן, מהן נגזר השטח לפיתוח: 1,500 מ"ר נטו בתחנות המוגדרות כקטנות ו- 3,000 מ"ר בתחנות המוגדרות כתחנות בינוניות (דוגמת נתב"ג, באר שבע, חיפה בת גלים, חולון, פתח תקווה ראש העין). בתחנות גדולות, תוכל הרכבת לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקף של עד 6,000 מ"ר (נטו) ואילו בתחנות המוגדרות כתחנות מטרופוליניות, דוגמת תל אביב מרכז (סבידור), תל אביב השלום, ירושלים בנייני האומה, חיפה מרכז השמונה, נתניה ובת ים, תוכל רכבת ישראל לפתח מסחר ושירותים לנוסע בהיקפים גדולים אף יותר.
על פי תוכניות פיתוח המקרקעין למסחר ותעסוקה במתחמי הרכבת לתקופה של בין 10-15 השנים הקרובות, אנו צופים להשפעות הבאות:
1. הגדלת נסיעות ברכבת בגין פיתוח המקרקעין ויצירת שימושים חדשים במתחמי התחנות בהיקף של בין 10-15 מיליון נסיעות לשנה.
2. פיתוח מסחר ותעסוקה בהיקף של כ-170 אלף מקומות עבודה, בצמוד לתחנות רכבת.
3. פיתוח מסחר ותעסוקה בתחנות הרכבת כולל שירותים נלווים במתחמי התחנות ופיתוח מעל מבני התחנות בהיקפים של כ-800,000 מ"ר.
4. פיתוח של מסחר ותעסוקה באזורים הצמודים עד לכ-300 מטר מהתחנות (מרחב התחנה) בהיקפים של כ-1.7 מליון מ"ר.
5. פיתוח של מסחר תעסוקה ומגורים באזורים הצמודים לתחנה (מעבר לטווח ה-300 מטר) בהיקף של כ-4.5 מליון מ"ר.
שלב זה כולל עבודה על כ-30 מתחמים משותפים וכיום נבחנים כ-15 מתחמי תחנות חדשים, אשר אינם כלולים עדיין בתכנון המשותף, והפיתוח בגינם אינו כלול בנתונים אלו.
ההסכם החדש, גובש לאחר עבודה מאומצת שנעשתה במהלך השנה החולפת בשיתוף משרדי התחבורה, השיכון והאוצר. ההסכם יאפשר הגדלת הכנסותיהם של חברת רכבת ישראל, רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות. בנוסף, יצמצם את תלותה של חברת רכבת ישראל בכספי הסובסידיה הממשלתיים ובמקביל יופנו רווחי החברה להמשך שיפור השירות לנוסעים, על מנת לעודד אזרחים נוספים לעבור לנסיעה ברכבת.
המודל על פיו הותווה על בסיס ניסיון שהוכיח את עצמו במדינות רבות, בהן משמשות תחנות הרכבת כמרכזי תעסוקה, בילוי ומסחר מניבים ושוקקי חיים, המשמשים לא רק כתחנת מעבר עבור הנוסעים, אלא כמרכזים פעילים בלב המרקם העירוני, הנגישים על ידי שירות רכבתי לאורך כל שעות היום.
תשלומי הרכבת לרשות מקרקעי ישראל כפי שנקבעו בהסכם יעמדו על:
· 2% לשנה מכלל הכנסות חברת הרכבת משירותים תפעוליים וסובסידיה (מכירת כרטיסים והובלת מטענים).
· 8% לשנה מהכנסות משירותים מסחריים.
· תשלום מהוון בגין חכירה ל-49 שנים של זכויות בניה וזכויות מסחריות מעל מתחמי רכבת.
בטקס חתימה חגיגי, שנערך היום בתחנת מודיעין מרכז, שצפויה להיות התחנה הראשונה שיופעל בה מתחם מסחרי, במסגרת התוכנית לפיתוח אזורי מסחר, מסרו המכובדים:
שר התחבורה, ישראל כ"ץ: ״ההסכם נועד לפתח את רכבת ישראל אולם לא רק. הוא טומן בחובו את ההבנה כי הרכבת אינה רק כלי להסעת המונים ממרחקים אל המרכז וממנו. כל תחנה היא פוטנציאל לפיתוח פעילות עסקית בסביבה שבה היא ניצבת. בתחנות הרכבת גלום מנוף כלכלי עבור תושבי הפריפריה ותמריץ לקידום ופיתוח העצמאות הכלכלית של ישובי הפריפריה ומנגנון לשכלול הכוחות המקומיים שבה. ההכנסות מהמיזמים במרכז יסייעו בפיתוח תשתיות הרכבת בכל הארץ לצד קידום ופיתוח הסביבה העסקית".
שר האוצר יאיר לפיד : ההסכם היום מביא את העתיד אל תחנות הרכבת בישראל. החיבור בין התחבורה לנדל"ן הוא מקרה קלאסי של שלם הגדול מסכום חלקיו. זהו חיבור בין תשתיות תחבורתיות לבין תועלות כלכליות בעלות פוטנציאל הולך וגדל שהן תוצר של פיתוח נדלני . ההסכם עתיד לשנות לא רק את היקף השימושים ומספר הנוסעים ברכבת אלא גם לקחת את תחנת הרכבת שיש בכל עיר, כמו בלונדון ובטוקיו ובהונגקונג להפוך אותה למנוף של פיתוח עירוני תרבותי ותעסוקתי
שר השיכון אורי אריאל: "ההסכם היום הוא צעד משמעותי נוסף בהידוק ושיפור היחסים לבין הממשלה והשלטון המקומי. לא עוד אחד מול השני אלא אחד לצד השני. ביחד אנו מוצאים פתרונות להגדלת היצע הדיור למען הציבור וביחד אנו מוצאים פתרונות לצרכי המסחר והעסקים במרכזי ערים. שילוב הכוחות הזה שלא היה בעבר יאפשר לנו להגדיל את היצע הדיור בכל רחבי הארץ לצד מתן היתרי בניה במהירות וביעילות כך שאלו יהיו שיווקים אפקטיביים. אנו עושים זאת בהסכמי הגג, עושים זאת כעת בהסכם הרכבת ונמשיך לעשות זאת עד שכל זוג צעיר יוכל לרכוש דירה בישראל במחיר ריאלי".
מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן: "גיבוש תפיסה חדשה בכל הנוגע לתחנות הרכבת בלב הערים, מהווה צעד נוסף במהלך המשותף שמשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל מקדמים לניצול יעיל יותר של קרקעות המדינה. רשות מקרקעי ישראל רקמה בתקופה האחרונה מספר שותפיות אסטרטגיות עם רשויות וגורמים שונים, לטובת הגדלת היצע יחידות הדיור ושטחי המסחר בערים. כך למשל, גובש מהלך פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ וניצול השטח שיפונה לבניית רבבות יחידות דיור, הסכם שיקוע הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב שהניב תוספת גדולה מאוד של יחידות דיור בלב העיר, פינוי המזבלה בנתניה ובניית אלפי יחידות דיור במקום הררי האשפה ועוד".
מנכ"ל רכבת ישראל, בעז צפריר: "ההסכם לפיתוח תחנות הרכבת מביא את מדינת ישראל לעידן חדש בו הופכת התחבורה הציבורית נגישה יותר לשירותים הנבנים ומותאמים למשתמשים בה. זהו מהפך בתפיסת תחנות הרכבת, כפי שהן היום, והדבר יביא לחיזוק הפריפריה, להקלת העומס בכבישים יחד עם תרומה לאיכות הסביבה, ולשיפור איכות החיים של כולנו. היכולת של רכבת ישראל להגדיל את רווחיה השוטפים ממרכזי המסחר תאפשר לחברה לנתב בחזרה את הרווחים לטובת שיפור השירות לנוסעים".
