ספר שיריה החדש של נגה מרקמן, "עיגול אור בודד", נוגע כל כולו בעגול האור של האני. זוהי שירה שלא מהססת לדבר אל הנעדר, החסר והפגום; שירה שמצד אחד רוצה להכיר את שפת ה"רגליים שעזבו כהרף עין מעקה חלון", ומצד שני את שפת ה"ציפור כלואה מאחורי הסורגים"; זוהי שירה עזה, נוקבת וחושפנית, שמבקשת לגעת בבלתי מושג ולדבר בשפת הניתור והחלום.
