מחקר חדש של מכון טרומן המתפרסם לראשונה בישראל מגלה מתאם חזק בין אבטלה ומצב כלכלי למאפייני מחבלים מתאבדים ויעדי התקיפה שלהם. המחקר "תנאים כלכליים ואיכות טרור מתאבדים" בחן את מאפייניהם של 157 מחבלים מתאבדים בתקופת האינתיפאדה השנייה (2000-2006) ומביא לראשונה פרופיל מקיף של המפגעים. את המחקר החדש כתבו פרופ' אפרים בנמלך מאוניברסיטת הרוורד, ד"ר קלוד בר רבי וד"ר אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר המלא הועבר בימים אלה ללשכת רוה"מ, לשר הביטחון ולכל ראשי מערכת וזרועות הביטחון
תוצאות הניתוח שערכו החוקרים סביב כל 157 המפגעים המתאבדים שפעלו בתקופה זו גילו שמצב כלכלי ירוד משפיע על "איכותם" של מחבלים מתאבדים. נמצא מתאם סיבתי בין רמות אבטלה גבוהות יותר לבין מחבלים מתאבדים בוגרים יותר, משכילים יותר ומנוסים יותר. מן התוצאות עולה גם כי עלייה של כ- 5% ברמת האבטלה גורמת לעלייה של 34.3% בהיתכנות שלמחבל המתאבד תהיה השכלה אקדמית וגורמת לעלייה של 5.6% בהסתברות שהמחבל יהיה מעל גיל 20 וגורמת עלייה של 33.5% בהיתכנות שהמחבל בעל ניסיון חבלני.
המחקר מגלה עוד שמצב כלכלי משפיע בצורה ניכרת על סוג היישובים שנבחרים כיעדי הפיגועים. לדוגמא, עלייה באבטלה ובאי-השוויון בהכנסות מעלות במידה משמעותית את ההסתברות שיישוב בעל אוכלוסיה גדולה ייבחר לפיגוע. עליה של כ- 5% ברמת האבטלה הביאה לעלייה של 17.6% בהיתכנות לפיגוע בעיר שאוכלוסיתה עולה על 50,000 תושבים.
המחקר, שבחן את הקשר בין "איכות" הטרור (סוג הפיגוע ואופיו) לתנאי היסוד של הכלכלה ממנה יצא המפגע, מגלה כי בתקופת האינתיפאדה השנייה הגיע שיעור האבטלה בשטחים (הכוללת אבטלה סמויה) ל-60% בכלל האוכלוסייה ול- 37% בקרב גברים בגילאי 18-40. יחד עם זאת לא נמצא מתאם ישיר בין עוני ותנאים כלכליים קשים להופעתם של פיגועי טרור ומכאן המסקנה כי למצב כלכלי אין השפעה ישירה על טרור, אלא על סוג הפיגוע ואופיו.
המחקר מתבסס על מאפייני 157 מחבלים מתאבדים שפעלו בתקופת האינתיפאדה השנייה. מניתוח המאפיינים עולה כי הגיל הממוצע של המחבל המתאבד הוא 21. הצעיר ביותר בן 12 והמבוגר ביותר בן 64. 90% מהמפגעים הם גברים. 61 מהמפגעים הם אנשי חמאס, 46 מהג'יהאד האסלאמי ו- 49 קשורים לפת"ח. המחקר מגלה כי 20% מהמפגעים היו בעלי השכלה גבוהה ול -12% מהם היה רקע וניסיון בפעילות טרור מוקדמת. 75% מהמפגעים המתאבדים – אחוז גבוהה במיוחד – ניסה לפגע בעיר גדולה (מעל 50,000 תושבים) , רק 25% מניסיונות הפיגוע סוקלו או לא צלחו ובכל פיגוע נרשמו בממוצע 30 הרוגים ופצועים. נתון מעניין נוסף מגלה שמרבית המפגעים המתאבדים הגיעו מאזור השומרון – 43 משכם, 27 מג'נין ובמקביל 14 מפגעים מבית לחם, 11 מחברון, רק 4 מאזור ירושלים המזרחית, 11 ממחנה הפליטים ג'באליה ו-10 מהעיר עזה ( המספר המצומצם יחסית של מחבלים מתאבדים מהרצועה קשור לקושי בחדירה לישראל). עוד עולה מהמחקר כי ארגונים המספקים שירותים ציבוריים שניתן להגבילם או להתנותם בחברות בארגון (כגון החמאס) מסוגלים להוציא לפועל יותר פיגועי טרור בתקופות של מצב כלכלי קשה.
תוצאות הניתוח מצביעות כאמור על מתאם חזק בין מצב כלכלי למאפייני מחבלים מתאבדים ויעדי התקיפה שלהם. רמת אבטלה גבוהה מאפשרת לארגוני טרור לגייס מחבלים מתאבדים בוגרים, משכילים ומנוסים יותר, שנשלחים למשימות טרור מורכבות שהשפעתן חזקה יותר. החוקרים מדגישים כי לתוצאות הניתוחים האלה השלכות חשובות לגבי עיצוב מדיניות יעילה ללוחמה בטרור. המדיניות המקובלת ללוחמה בטרור שואפת למגר את כוחם של ארגוני הטרור על ידי רדיפת חברי הארגון והפעלת אמצעים שונים שימזערו את הצלחת הפיגועים המתוכננים. הקשר בין תנאים כלכליים ומאפייני הטרור מראה כי מדיניות שמטרתה לקדם את הפיתוח הכלכלי ולעודד צמיחה כלכלית יכולה גם היא לצמצם את "איכותם" של פיגועי התאבדות וכך גם להפחית את האיום.
המכון למחקר ע"ש הארי ס. טרומן למען קידום השלום הוא מכון א-פוליטי המתמקד במחקר העוסק בהיסטוריה, פוליטיקה והתפתחות חברתית של העולם הלא מערבי, עם דגש מיוחד על המזרח התיכון. המכון היושב בהר הצופים בירושלים נוסד ב-1965 והוא מקיים מדי שנה פעילות אקדמית ענפה הכוללת מחקרים, כנסים רבים, סדנאות וסימפוזיונים. במכון חברים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים בתחומם. המכון שומר על קשרים עם אוניברסיטאות, מכונים ואינדיבידואלים ברחבי העולם.
