נעל הושלכה על סדאם חוסיין. זה הגיע לו. נעל הושלכה גם על השופטת דורית ביניש, והיה גלום בה מסר: העם לא רוצה אותך. המשליך היה אבא גרוש שחש ששופט בית המשפט, פיליפ מרקוס, התעלל בו. המסר לא חלחל ואז באה מחאת יולי-אוגוסט 2011. העם רצה צדק חברתי, אבל העם גם רצה צדק שיפוטי. זה לא קרה, וגם זה לא יקרה. בייניש אמרה שבתי המשפט יהיו יותר קשובים לאזרח, ומייד אחר כך שתי עתירות חברתיות שהוגשו כמבחן רצינות לבית המשפט העליון, הושלכו לפח. תגובת הארגונים החברתיים לא איחרה לבוא: ארבל, נאמן וכחלון ואחרים נתבעו בארה"ב בעילה של פשעים נגד האנושות. כיצד קורה שבייניש פותחת את פרישתה מכס השיפוט, כאשר תחת השגחתה, שופטים ושרים בכירים נאלצים להתגונן בחו"ל בפני האשמות כה חמורות של פשעים נגד האנושות? מישהו נרדם בשמירה? מישהו חושב שעולם כמנהגו ינהג?
בכירים במשרד הרווחה בדו"ח פנימי, שהגיע לידי מערכת The pulse: " יש לפעול במהרה לסייע לאנשים חסרי דיור במאהלים לצאת מהאוהלים באמצעות מתן מענים נרחבים והתייחסות גמישה". הדו"ח קובע כי בין 30%-40% ממחוסרי הדיור עובדים למחייתם
לבית המשפט המחוזי הפדראלי במערב ויסקונסין, בארה"ב, תביעה כנגד פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים, ומשה כחלון, שר הרווחה בגין מדיניות פוגענית של הטיה מגדרית כנגד אבות גרושים, התעללות מתמשכת, שיטתית וזדונית, והפרת זכויות אדם. התביעה על סך עשרים מיליון דולר, היא הראשונה בסדרה של תביעות שיוגשו בארה"ב כנגד שרים וממלאי תפקידים בכירים במערכת המשפט ע"י אזרחים אמריקאים הגרים בישראל או נפגעו ממערכת המשפט בישראל
