ד"ר לאה ויטנברג וד"ר דן מלקינסון מאוניברסיטת חיפה שחוקרים את השריפות בכרמל:"בכל השריפות הקטנות והגדולות שהיו בכרמל ב-30 השנים האחרונות נשרפו כ-30 אלף דונם של חורש. בשריפה הנוכחית מדברים על סדר גודל של 50 אלף דונם"

כלים
"גודל ועוצמת השריפה תלויים במצב היער, תנאי מזג האוויר והטופוגרפיה. יער צעיר ולח לא יישרף. יער בוגר, שהצטברו בו חומרי בערה רבים, והוא יבש מאוד בגלל מחסור בגשם יחד עם רוחות עזות יגרמו לשריפת ענק. שום דבר לא היה עוצר את שריפת הענק הזו מלהגיע למימדים שלה", אמרו החוקרים.

"משנת 1978 היו בכרמל כ-500 שריפות קטנות ובינוניות ועוד תשע שריפות גדולות, שמוגדרות כשריפות שבהן נשרפו יותר מ-1000 דונם. בכל השריפות האלו נשרפו יחדיו כ-30 אלף דונם של חורש. בשריפה הנוכחית מדברים על סדר גודל של 50 אלף דונם", כך אומרת ד"ר לאה ויטנברג מהחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה החוקרת את הכרמל מזה 20 שנים.

יחד עמה חוקרים את השריפות בכרמל גם פרופ' משה ענבר ופרופ' חיים קותיאל החל משריפת הענק בשנת 1989. בשנים האחרונות הצטרפו אליהם גם ד"ר דן מלקינסון, ד"ר נועם גרינבאום ותלמידת הדוקטורט נעמה טסלר. לדבריהם, מה שקובע את עוצמת השריפה הוא מצבו של היער, כשלעיתים גם ההערכות האנושית הטובה ביותר לא יכולה לעזור.

"גודל ועוצמת השריפה תלויים במצב היער. יער צעיר ורטוב (לח) לא יישרף. יער מבוגר יותר, שהצטברו בו חומרי בערה רבים, יישרף ביתר קלות. במקרה הנוכחי, בגלל העובדה ששמונה חודשים לא ירד גשם והעיר הפך להיות יבש בצורה קיצונית, יחד עם הרוחות העזות שנשבו, נגרמה שריפת הענק. שום דבר לא היה עוצר את שריפת הענק הזו מלהגיע למימדים שלה. העשן התחיל סביב 11:45 ובשעה 12:00 כבר יצאנו לשטח וראינו להבות ענק", אמרו השניים.

לדבריהם, גם בשריפת ענק מסוג זה יש מקומות שנשרפו עד היסוד ויש מקומות שבהם היער רק נחרך. הבעיה עם השריפות בכרמל היא שישנם תאי שטח שנשרפו פעמיים ושלוש במשך 30 השנים האחרונות. אזורים אלה יתקשו להשתקם גם בגלל הפגיעה החמורה בקרקע ובצומח. השניים כבר החלו בסיורים בשטח לעל מנת לשרטט מפת רגישויות של השטח. "אסור לחשוב על 'לצאת לשטח ולהחזיר את הירוק', אלא להביט על הקרקע ולחשוב היכן צריך לנטוע והיכן לא", ציינו.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS