המעלית הביתית נתפסה במשך שנים ארוכות כפתרון פונקציונלי גרידא, לעיתים כורח שמכתיבה הנגישות או סמל סטטוס מגושם השמור לאחוזות רחבות ידיים. הדימוי הרווח היה של "קופסה" אפלה וסגורה, מוסתרת בתוך פיר אטום מאחורי דלתות עץ כבדות, בדומה למעליות העתיקות שנראו בסרטים תקופתיים. תפיסה זו שיקפה את מקומה השולי בתכנון האדריכלי, שם היא נחשבה למטרד שיש להסתירו.
