הסוד שמאחורי מצבות יפות הוא בשילוב העדין שבין חומר, סיפור ואנושיות, כזה שלא מדבר רק על מי שאיננו, הוא נוגע עמוק במי שעומד מול האבן. כבר במפגש הראשון נוצר רגע שקט שבו הלב מבין משהו עוד לפני שהעיניים מסיימות לקרוא.
למה יש מצבות שמרגשות גם זרים מוחלטים? מה גורם לאבן דוממת לספר סיפור חי? ואיך אפשר להפוך זיכרון למשהו שמרגישים בגוף?
חברת אבנים עושה סדר בשאלות האלה, ומגלה את כל מה שחשוב לדעת על הדרך שבה זיכרון מקבל צורה, עומק ומשמעות.
