הציבור החרדי והערבי תופסים את תופעת ההתעללות וההזנחה בילדים כפחות חמורה בהשוואה לכלל הציבור בישראל, ורק 11% מהמבוגרים בישראל שהיו עדים להתעללות בילדים דיווחו על כך. כך עולה מסקר חדש של מכון חרוב שבדק לראשונה את עמדת הציבור הישראלי כלפי תופעת האלימות נגד ילדים וחשיבות הדיווח לרשויות

את הסקר, שכלל 812 מרואיינים, 688 מהמגזר היהודי ו-124 מהמגזר הערבי, ערכו פרופ' רמי בנבנישתי ופרופ' הלל שמיד ממכון חרוב, והוא בוצע באמצעות מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל. להלן ממצאיו העיקריים:

נשים יותר מגברים נוטים לראות בפגיעה בילדים כתופעה חמורה ביותר (49% לעומת 35%).

בקרב בעלי השכלה נמוכה שעור המשיבים הסבור שמדובר בבעיה חמורה או חמורה ביותר היה גבוה (57%) בהשוואה לבעלי השכלה על תיכונית (29%) ואקדמית (39%).

הורים לילדים ציינו את הבעיה כחמורה במידה רבה או רבה מאוד בהשוואה למי שאין לו ילדים (55% לעומת 39%).

משיבים יהודים נוטים להעריך את הבעיה כחמורה במידה רבה או רבה מאוד יותר ממשיבים ערבים (61% לעומת 39%).

חילונים יותר מחרדים רואים את הבעיה כחמורה, ושעור החרדים שדיווחו שאינם יודעים כלל על התופעה גדול יותר משעור החילוניים (21.5% לעומת 7.5%).

בעלי הכנסה נמוכה יותר מאשר בעלי הכנסה גבוהה תופשים את בעיית הפגיעה בילדים כחמורה ביותר.

כ-57% מכלל המשיבים סבורים שבתי המשפט אינם מענישים בצורה מספיקה הורים הפוגעים בילדיהם.

בקרב מרבית המשיבים בכל המגזרים קיימת הסכמה רחבה כי הממשלה איננה מקדישה מספיק תקציבים כדי למנוע מקרים של התעללות בילדים.

ההערכות הגבוהות ביותר לדרך הטיפול במקרים של פגיעה בילדים ניתנות לרופאים ולעובדים סוציאליים. הערכות נמוכות ניתנות לשופטים ולשוטרים. רק כ-25% מכלל המשיבים מסכימים במידה רבה עד רבה מאוד שהמשטרה מטפלת בצורה טובה במקרים אלה, לעומת כ-50% מהמשיבים החושבים כך על רופאים ועובדים סוציאליים. משיבים חרדים נוטים לתת הערכות נמוכות יותר מאחרים לרופאים ולאנשי המקצוע האחרים.

רוב הציבור בישראל (79%) סבור שהעובדים הסוציאליים עושים עבודה חשובה מאוד בהגנה על ילדים. 45% הסכימו שאפשר לסמוך על העובדים הסוציאליים ואילו 32% לא הסכימו לקביעה זו. בנוסף כ-50% מהציבור סבורים שהעובדים הסוציאליים אינם מתערבים יתר על המידה בחיי המשפחות. למשיבים חרדים הייתה עמדה פחות חיובית כלפי העובדים הסוציאליים ולטענתם אלה מתערבים יותר מדי בחיי המשפחות.

רק 11% מהמשתתפים בסקר דיווחו לרשויות הרווחה, הבריאות והאכיפה על מקרים של פגיעה בילדים. 27% מכלל הנשאלים דיווח שאינם יודעים למי לפנות, בעוד השאר דיווחו כי הם יודעים למי לפנות. מרביתם דיווחו שהגורם הראשון אליו יפנו בדיווח הוא המשטרה ובפער ניכר ללשכה לשירותים חברתיים והגורמים האחרים – רופאים, קופ"ח או עמותות העוסקות בנושא.

פרופ' הלל שמיד, מנהל מכון חרוב: "בשל אדישות הציבור, מספר מקרי ההתעללות והפגיעה בילדים גבוה משמעותית ממספר המקרים המדווח בפועל לרשויות הרווחה. תפקידו של הציבור הרחב בחשיפה ובגילוי של מקרים אלה הוא קריטי, במיוחד לאור העומס הרב המוטל על רשויות הרווחה".

פרופ' רמי בנבנישתי, מכון חרוב: "הסקר מזהה פערים גדולים בידע ובעמדות כלפי דיווח על התעללות בילדים, והמסקנה המתבקשת ממנו היא שיש להגביר את הפעילות החינוכית להעמקת המודעות בציבור בנוגע לדרכי ההתמודדות עם התופעה".

מכון חרוב, מיסודה של קרן שוסטרמן-ישראל, הוקם במטרה להפוך למרכז מוביל בפיתוח תוכניות וידע מתקדם בתחום של התעללות בילדים בתוך המסגרת המשפחתית בישראל. המכון פועל לתת מענים טיפוליים מושחזים יותר המותאמים לצרכי הקהילה המקצועית (מתחומי הרווחה, הרפואה, המשפט, המשטרה והחינוך) המופקדת על רווחתם של הילדים נפגעי התעללות והזנחה, באמצעות עידוד יצירת תכניות חדשות, הכשרות, מחקרים ומאגרי מידע. במקביל, ע"י קידום דו-שיח ומיסוד מערכות יחסים ארוכות טווח בין אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה העוסקים בנושא בשדה ובאקדמיה, בארץ ובעולם, המכון שואף לפעול בסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות ומצויינות. בראש המכון עומד פרופ' הלל שמיד, שהיה דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית, ועמד בראש ועדת שמיד שמונתה ע"י ממשלת ישראל לבדיקת נושא ילדים ונוער בסיכון.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS