הכתבה באדיבות פורטל רופא עיניים של ישאל
הגלאוקומה היא אחת המחלות הפוגעות באפון החמור ביותר בעצב הראייה. בשנים האחרונות חלו התפתחויות מרעישות בתחום הטיפול בגלאוקומה, ולאחרונה נכנסו לשימוש גם מספר תרופות וטיפולים חדשים למחלה. כל אלה מסוגלים לשפר משמעותית את איכות החיים של הסובלים מגלאוקומה.
תרופה חדשה לגלאוקומה היא למעשה תרופה אחת אשר מכילה שתי תרופות. כך ניתן לטפל במחלה באמצעות טיפה אחת הכוללת מרכיבים משתי תרופות. התרופה הזו כלולה בסל הבריאות, והיא מקלה באופן ניכר על איכות החיים של החולים.
תרופות נוספות לגלאוקומה הן בעלות פחות תופעות לוואי, בזכות רמת PH אשר דומה יותר לזו של הדמעות. מדובר בתרופת האזרגה, והיא ניתנת במינון של פעמיים ביום. היא גורמת לפחות תחושת צריבה ואינוחות יחסית לתרופות אחרות בעלות PH יותר נמוך.
טיפות הספלוטן המיועדות להורדת הלחץ התוך עיני הן התרופה היחידה אשר לא מכילה חומרי שימור. תרופה זו זמינה כיום בבתי המרקחת, אך היא עדיין לא נכנסה אל סל הבריאות. חומרי שימור עלולים לגרום לאלרגיה, ליובש בעיניים ואף לנזק ישיר לתאי משטח העין. הטיפות החדשות מאפשרות להתגבר על התופעות הללו ולהפחית באופן ניכר מפגעים כגון אודם בעיניים, כאבים, גירוי, דמעות, גרד, נפיחות של העפעפיים, טשטוש ראייה, רגישות לאור וכדומה.
טיפול חדש בגלאוקומה הוא טיפול באמצעות קרני לייזר. צריבות הלייזר מורידות את הלחץ התוך עיני, לאחר שהן פוגעות בתאי הפיגמנט בזווית של העין. הטיפול מתאים במיוחד לחולים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, או לחולים אשר לא מצליחים ליטול את הטיפול התרופתי מסיבות שונות. הטיפול החדש מאופיין בקליטה סלקטיבית של אנרגיית קרני הלייזר, ועקב כך מניעת הרס של תאים נוספים ומניעת תגובה דלקתית. הטיפול החדש אינו נמצא בסל הבריאות, אך הוא זמין בישראל בטיפולים פרטיים.
חידוש נוסף בתחום רפואת העיניים הוא שימוש בצינורית זעירה במהלך ניתוחי גלאוקומה. הצינורית הזו, אשר מיוצרת בישראל, מושתלת בעין ומהווה פריצת דרך ממשית בניתוח למניעת עיוורון כתוצאה מגלאוקומה. הצינורית גם מקטינה את תופעות הלוואי ומשפרת באופן ניכר את סיכויים ההצלחה של הניתוח. ארגון הבריאות האמריקאי כבר אישר את השימוש בצינורית הזו, לאחר שמחקרים מצאו את הטיפול החדש כיעיל ובעל שיעורים נמוכים של סיבוכים. בישראל הניתוח החדש כבר נמצא בסל הבריאות.
מחקר בנושא אחר, הפעם בתחום היפרדות הזגוגית האחורית, מצא כי בדיקת אולטרסאונד היא שיטה יעילה במיוחד לאבחון ולזיהוי של קרעים ברשתית. המחקר מצא כי ניתן להשתמש בשיטה הזו, ואף מומלץ להשתמש בה, במקרים של היפרדות זגוגית אחורית בהם לא ניתן לראות את הרשתית, או במקרים בהם האישון צר מדי. חשוב לציין כי גילוי מוקדם של קרעים ברשתית הוא הכרחי וחשוב מאין כמוהו על מנת להעניק טיפול למניעת היפרדות הרשתית כולה. נמצא כי בדיקת אולטרסאונד היא בעלת רגישות של 96% בגילוי קרעים ברשתית, בעוד שבדיקת ראשונית במיון היא בעלת 89% זיהוי בלבד. מדובר בהפרש משמעותי אשר יכול לשפר את איכות חייהם של חולים רבים.
