אין לי דרך להבין על מה המהומה, מלבד לנסות לבחון מספר מושגים שנשתרשו בשפתנו הקדושה ותרמו לעיצובה של חברה שמבהמת עצמה לדעת. אניח למושג "גזענות" שהוא טעון, וגם לביטוי "יהודים אנטישמים" שהוא בכלל "תרתי דסתרי". אי כבודם של אלה במקומו מונח. במקום זאת אתייחס למושגים פחות טעונים. "אשכנזים" מול "מזרחים" למשל: בכל שפה שתבחרו, תגלו ששני המושגים הללו הם ניטרליים. על פניו לא מדובר בשתי קטגוריות אקסקלוסיביות שהאחת מוציאה את השנייה אלא בקטגוריות שניתן להיות בשתיהן מבלי שלתורת ההיגיון יאונה רע. בשפה העברית, הדברים אינם כך. אצלנו לא מדובר רק בקטגוריות אקסקלוסיביות אלא בהפכים רחמנא ליצלן: אם אתה "אשכנזי" אינך יכול להיות "מזרחי", ולהיפך. זאת כמובן איוולת, ולו רציתי לנקוט בלשון יותר נקייה, הייתי אומר שלפנינו "כשל לוגי" מהדהד.
אלא שלא בלוגיקה עסקינן, אלא בתורת החיים. העובדה שרוב "המזרחים" באו דווקא מהמערב, ורוב "האשכנזים" באו מהמזרח, אינה מעלה ואינה מורידה. אסור לתת לעובדות לבלבל אותנו. זה שמרוקו נקראת ה"מאג'רב" (שפירושו מערב) ושוורשה נמצאת הרחק מזרחה מקזבלנקה, זהו פרט זניח כאשר מתעקשים להפוך מושג ניטרלי למושג טעון. אם יהודי פולין מעדיפים להיקרא "מערב" שיבושם להם כמו שאומרים. זה עניין לגיאוגרפים שיעמידו אותם על טעותם. אותנו מעניין האם מסתתר מאחורי זה משהו שהוא מעבר לגיאוגרפיה?
כך כשמשתמשים בביטויים "ארץ מוצא" מול "עדה". גם כאן מדובר לכאורה על מושגים ניטרליים. אלא שזה רק לכאורה. בעוד שהמושג "ארץ מוצא" מתייחס לפרט טכני בקוריקולום של כל אחד מאתנו, המושג "עדה" שמור לקבוצה מיוחדת. "עדות" יש רק אצל "המזרחים" (כלומר אלה שבאו מהמערב). "המערבים" (כלומר אלה שבאו ממזרח אירופה) לא יזכו לעולם ב"כבוד" המפוקפק הזה. יהודי מרוקו כן, יהודי מזרח אירופה? הס מלהזכיר. אין "עדה פולנית", יש "עדה תימנית" ו"עדה מרוקאית", ואתם מוזמנים להשלים את הרשימה. יש שיאמרו, זו רק סמנטיקה. אלא שסמנטיקה יכולה להיות ניטרלית ויכולה להיות שיפוטית. חוששני שבמקרה הזה היא אינה ניטרלית. היא מעצבת מציאות כפי שלדעת מישהו היא "ראויה להיות". בסופו של התהליך היא גם גורמת לכך שנבואות מסוימות תגשמנה את עצמן.
כולם אם כן מסודרים ומקוטלגים. אלה "אשכנזים" (מהמזרח), ואלה מזרחים (מהמערב). אלא שבתוך הבלבול שנוצר, נותרו שתי קהילות שתלויות על בלימה: העולים מארצות "חבר העמים" והעולים מאתיופיה. החברה הישראלית השסועה מתקשה לעכל אותם. הם לא מזרחים (ולכן אי אפשר לכנותם "עדה"), ומצד שני הם לא מערבים ממש. הם גם לא ספרדים וגם לא אשכנזים? אז מה הם בעצם? ומה עושים עם "הרוסים" ו"האתיופים" שלהכעיס, עושים לנו בלגן בסדר?
אם יורשה לי לנחש, אני מהמר על כך שבסוף התהליך "הרוסים" יצטרפו ל"מערבים" ואילו "האתיופים" יהפכו ל"עדה" ויצטרפו אחר כבוד לקבוצת ה"מזרחים". זה לא יהיה קל וייקח עוד זמן, אבל בסוף זה מה שיהיה. כל מה ש"האתיופים" צריכים לעשות כדי לזכות בכבוד המפוקפק ולקבל את התואר "עדה", זה לעבור כמה שלבים. היום הם עדיין בשלב העוברי של "אחינו האתיופים". רק אחרי שיעשו מה ש"אחינו המרוקאים" עשו לפניהם (ואדי סאליב, הפנתרים השחורים וכו'..) תבוא עליהם הגאולה. יש כבר סימנים לכך ש"אחינו האתיופים" נמצאים בדרך הנכונה, ועוד מעט גם הם ילמדו "לשרוף את המועדון". כשזה יקרה, הם יהפכו ל"עדה".
מצבם של "יוצאי חבר העמים" מסובך הרבה יותר. הם לא יכולים להיקרא "עדה" כי הם לא "מזרחים" למרות שבאו מהמזרח. אם כך אין להם ברירה אלא להצטרף ל"מערבים". זה לא יהיה כל כך קל. נכון שנקודת ההתחלה שלהם די טובה. ראשית מעולם לא קראו להם "אחינו הרוסים", וכבר בהתחלה זכו בתואר הנכסף "אסירי ציון". וחוץ מזה, הם אינטליגנטים ובעלי קולטורה (בניגוד למזרחים שאין להם קולטורה אלא "מורשת"). אבל כל זה לא מספיק כדי להתקבל ל"מערב": ראשית, הם חייבים להפסיק להיות "אוליגרכים מהמאפיה הרוסית" (שמתם לב שהמושג "אוליגרכים" שמור רק להם?). שנית, שהנשים שלהם יחדלו מעיסוקן במקצוע העתיק ביותר (שהרי מן המפורסמות הוא שכל הרוסיות זונות), ושלישית ואחרון, שיפסיקו להיות שיכורים, שלא ישתו יותר וודקה. עד שלא יעמדו בשלושת המבחנים האלה, הם יהיו בהמתנה, ושיגידו תודה שבכלל הסכמנו לקבל אותם. אנחנו אמנם אוהבים עלייה, אבל את העולים אנחנו ממש לא אוהבים.
הוי מושגים, מושגים, מה עשיתם? בלבלתם בן או בת. בלבלתם את החברה ובלבלתם את העם. יצרתם שסעים והעמקתם אותם. חשבתי לקרוא עליכם תיגר, אבל הבנתי שלא אתם אשמים מושגים יקרים שלי. האשמים הם אלה שיצרו אתכם. איתם צריך לבוא חשבון. הם רצו שתהיו מבלבלים. הם רצו שתהיו נכלוליים. כי רק כך ניתן לקיים את ה"הפרד ומשול", בתוך אומה שהיתה קרבן למעשה המזוויע ביותר בתולדות האנושות. רק כך איש יוכל לאכול את רעהו. המאבק אם כן, אינו נגדכם מושגים יקרים. הוא גם לא מאבק של "המזרחים" ב"אשכנזים", וגם לא ההיפך. המאבק הוא של כל אחד מאתנו. נגד קיפוח מכל סוג. נגד אפליה מכל סוג. נגד גזענות מכל סוג. נגד אנטישמיות מכל סוג. נגד התבהמות מכל סוג. נגד עיוורון מכל סוג. נגד אטימות מוחין מכל סוג. נגד כל חולה רעה מכל סוג. אם לא נבין זאת, לא נהיה. היתה כבר גלות אחת, והיתה גם גלות שנייה. שנאת חינם, זוכרים? אז מי יתקע לכף ידינו שאותה שנאת חינם לא תוביל חלילה לגלות שלישית? תחשבו על זה....
הכותב הוא שאול אלבז, מנהל כפר הנוער מאיר שפיה
