כל הבוחן את הסכסוך הישראלי - ערבי מבין כי הסכסוך כולל חלקים צפופים ודחוסים וממדיו ניצבים זה על זה, זה בצד זה, כשהם כוללים עובדות ומיתוסים, אמיתות ושקרים ורוויים בתעמולה ובדיס-אינפורמציה. הספר "קו החריש והאש - מאה וחמישים שנות סכסוך על ארץ ישראל" מפי ד"ר יובל ארנון אוחנה, מרצה וחוקר במחלקה לישראל במזרח התיכון באוניברסיטת אריאל בשומרון, בוחן את הסכסוך. מלבד הדרך המתבקשת של סקירת ההתפתחות הכרונולוגית, נכתב בספר בעיקר על ממדי הסכסוך, זיהויים, ובחינתם, כאשר כל ממד מתאר בראשיתו את העמדה הערבית, ובסיומו את המענה הישראלי. ממדי הסכסוך השונים נבחנו ב-3 מעגלים, על פי מרכזיותם ב"מפת" הסכסוך.

במעגל ההיקפי נבחנו הממד הדמוגרפי והוויכוח החריף באשר למרכזיותו. בחינתו של ממד זה העלתה כי למרות דימויו המאיים הריהו שולי בלבד, מאחר והמאבק סביבו התנהל על השגתה של מסה דמוגרפית קריטית – ומאבק זה כבר הוכרע בינתיים והגיע לידי סיום. ממדים נוספים שנבחנו במעגל זה הינם ממד המשפט הבין לאומי – הבוחן את שאלת הלגיטימציה של מדינת ישראל וגבולותיה והממד התרבותי לפיו בולטת אי הבנתה של ישראל כי הצד הערבי מבחין באופן חד בין סלאם (שלום) לבין תטביע (נורמליזציה), ומכאן נגרם תסכול ישראלי ממושך וקשה, בשל השלום הקר. ובנוסף נבחן גם הממד החברתי של הסכסוך.

במעגל המרכזי נבחן הממד האסלאמי מראשית האסלאם ועד לימינו. לימודו של ממד זה מעלה כי נושא זה אכן בוער היום בעצמה גבוהה, אך במשך עשרות שנים נמצא דווקא בשוליים, כאשר הדגישו מדינות ערב כיעד דווקא את הערביות ולא את האסלאם. הספר בוחן את סוגי הג'האד, ושיטותיו, ואת יכולת עמידתה של ישראל נגדו, לרבות בפני פיגועי ההתאבדות.בנוסף נבחן הממד המדיני וזה הצבאי. עוד בוחן הספר במרכז המעגל את ליבת הסכסוך- שאלת האדמה, הפליטים, ו"זכות השיבה". בחלק זה נבחן הפיצול הפנימי החריף בחברה הפלסטינית בין הפליטים, המכונים על ידי הפלסטינים ח'ארג' ("חוץ"), לבין החמולות יושבות הקבע המכונות דאח'ל ("פנים"), ומשמעויותיו הפוליטיות מרחיקות הלכת של פיצול זה, המשפיעות על "זכות השיבה". בנוסף עולה כי בריחת הפליטים ב- 1948 לא הייתה הראשונה, שכן עשרות אלפי פלסטינים נמלטו מארץ ישראל עוד בימי המרד הערבי של 1936 - 1939, נמלטו ושבו ארצה כשחלף המרד. תקדים זה השפיע על היציאה ההמונית ב- 1948, שכן סברו כי ישובו בקרוב, כפי שארע בעבר. בנוסף, עולה בממד זה ההבחנה בין שני גופי האו"ם המטפלים בפליטים, ותפקידה של אונרו"א.

הממד ההיסטורי (מי עשה מה, ומתי) בוחן את צמיחתן של שתי התנועות הלאומיות, הציונית – עד ימי הרצל, והפלסטינית, בשני גליה – בימי המופתי ובימיו של ערפאת. לאלו נוספו פרקים העוסקים בהסכמי השלום, המקומות הקדושים, לוח אירועים מאז ראשית הסכסוך (1860) ועד ימינו, וכן מילון מונחים ערביים.

לאורכו של הספר ניכרות התמורות הרבות שחלו בסכסוך וככל שרבות הן התמורות, וככל שחריפות הן, ניכר כי בסופו של דבר נותר גרעינן הקשה כשהיה: מאבק על אותה פיסת אדמה קטנה בין מטולה לאילת, ובין הים למדבר. האם קיים מתווה שיאפשר להגיע אי פעם למערכת של "חיה ותן לחיות"? פרק הסיכום, המהווה בבואה של ליבת הסכסוך ומתמודד גם עם המצב ביו"ש, מנסה לתת מענה לשאלה ולהגיע לפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. לטענת המחבר הסדר שלם ומלא אינו ככל הנראה בר השגה, אולם השגת דו קיום הינו מצב אפשרי, דרך קיום מצב פוליטי ודיפלומטי בו שני הצדדים של העימות יחלקו הסכמה ארעית ולא רשמית על הפסקה של העימות, מתוך נכונותם להגיע או לציית להסדרים מסוימים שיבטיחו את מסלולם התקין של חייהם.

כל הבוחן את הסכסוך הישראלי - ערבי מבין כי הסכסוך כולל חלקים צפופים ודחוסים וממדיו ניצבים זה על זה, זה בצד זה, כשהם כוללים עובדות ומיתוסים, אמיתות ושקרים ורוויים בתעמולה ובדיס-אינפורמציה. הספר "קו החריש והאש - מאה וחמישים שנות סכסוך על ארץ ישראל" מפי ד"ר יובל ארנון אוחנה, מרצה וחוקר במחלקה לישראל במזרח התיכון באוניברסיטת אריאל בשומרון, בוחן את הסכסוך. מלבד הדרך המתבקשת של סקירת ההתפתחות הכרונולוגית, נכתב בספר בעיקר על ממדי הסכסוך, זיהויים, ובחינתם, כאשר כל ממד מתאר בראשיתו את העמדה הערבית, ובסיומו את המענה הישראלי. ממדי הסכסוך השונים נבחנו ב-3 מעגלים, על פי מרכזיותם ב"מפת" הסכסוך.

במעגל ההיקפי נבחנו הממד הדמוגרפי והוויכוח החריף באשר למרכזיותו. בחינתו של ממד זה העלתה כי למרות דימויו המאיים הריהו שולי בלבד, מאחר והמאבק סביבו התנהל על השגתה של מסה דמוגרפית קריטית – ומאבק זה כבר הוכרע בינתיים והגיע לידי סיום. ממדים נוספים שנבחנו במעגל זה הינם ממד המשפט הבין לאומי – הבוחן את שאלת הלגיטימציה של מדינת ישראל וגבולותיה והממד התרבותי לפיו בולטת אי הבנתה של ישראל כי הצד הערבי מבחין באופן חד בין סלאם (שלום) לבין תטביע (נורמליזציה), ומכאן נגרם תסכול ישראלי ממושך וקשה, בשל השלום הקר. ובנוסף נבחן גם הממד החברתי של הסכסוך.

במעגל המרכזי נבחן הממד האסלאמי מראשית האסלאם ועד לימינו. לימודו של ממד זה מעלה כי נושא זה אכן בוער היום בעצמה גבוהה, אך במשך עשרות שנים נמצא דווקא בשוליים, כאשר הדגישו מדינות ערב כיעד דווקא את הערביות ולא את האסלאם. הספר בוחן את סוגי הג'האד, ושיטותיו, ואת יכולת עמידתה של ישראל נגדו, לרבות בפני פיגועי ההתאבדות.בנוסף נבחן הממד המדיני וזה הצבאי. עוד בוחן הספר במרכז המעגל את ליבת הסכסוך- שאלת האדמה, הפליטים, ו"זכות השיבה". בחלק זה נבחן הפיצול הפנימי החריף בחברה הפלסטינית בין הפליטים, המכונים על ידי הפלסטינים ח'ארג' ("חוץ"), לבין החמולות יושבות הקבע המכונות דאח'ל ("פנים"), ומשמעויותיו הפוליטיות מרחיקות הלכת של פיצול זה, המשפיעות על "זכות השיבה". בנוסף עולה כי בריחת הפליטים ב- 1948 לא הייתה הראשונה, שכן עשרות אלפי פלסטינים נמלטו מארץ ישראל עוד בימי המרד הערבי של 1936 - 1939, נמלטו ושבו ארצה כשחלף המרד. תקדים זה השפיע על היציאה ההמונית ב- 1948, שכן סברו כי ישובו בקרוב, כפי שארע בעבר. בנוסף, עולה בממד זה ההבחנה בין שני גופי האו"ם המטפלים בפליטים, ותפקידה של אונרו"א.

הממד ההיסטורי (מי עשה מה, ומתי) בוחן את צמיחתן של שתי התנועות הלאומיות, הציונית – עד ימי הרצל, והפלסטינית, בשני גליה – בימי המופתי ובימיו של ערפאת. לאלו נוספו פרקים העוסקים בהסכמי השלום, המקומות הקדושים, לוח אירועים מאז ראשית הסכסוך (1860) ועד ימינו, וכן מילון מונחים ערביים.

לאורכו של הספר ניכרות התמורות הרבות שחלו בסכסוך וככל שרבות הן התמורות, וככל שחריפות הן, ניכר כי בסופו של דבר נותר גרעינן הקשה כשהיה: מאבק על אותה פיסת אדמה קטנה בין מטולה לאילת, ובין הים למדבר. האם קיים מתווה שיאפשר להגיע אי פעם למערכת של "חיה ותן לחיות"? פרק הסיכום, המהווה בבואה של ליבת הסכסוך ומתמודד גם עם המצב ביו"ש, מנסה לתת מענה לשאלה ולהגיע לפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני. לטענת המחבר הסדר שלם ומלא אינו ככל הנראה בר השגה, אולם השגת דו קיום הינו מצב אפשרי, דרך קיום מצב פוליטי ודיפלומטי בו שני הצדדים של העימות יחלקו הסכמה ארעית ולא רשמית על הפסקה של העימות, מתוך נכונותם להגיע או לציית להסדרים מסוימים שיבטיחו את מסלולם התקין של חייהם.

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS