ד"ר מירב בן דוד, אונקולוגית, מנהלת מרכז רדיותרפיה בתל השומר, כותבת על הספר "כל אשה תמצא בספר נקודות אור. "בני משפחה וחברים יבינו, בעקבות הקריאה בספר, מה רבה חשיבותם במהלך האבחנה והריפוי, והיכן יוכלו להיות שותפים לתהליך, כל אחד בדרכו שלו", .
דפנה ברבן, בת 54, נשואה ואם לשלושה, מכפר סבא, היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה וכן יועצת חינוכית. דפנה עבדה שנים רבות בתחנה לבריאות הנפש וכן במערכות חינוכיות שונות. כיום מנהלת קליניקה עצמאית.
דפנה ברבן מספרת, כי לפני כ-4 שנים חלתה בסרטן השד. המחלה התגלתה למזלה בגילוי מוקדם בממוגרפיה שעברה כחלק ממעקב שגרתי. במסגרת הטיפול עברה 3 ניתוחים והקרנות. "לאחר סיום הטיפול הרגשתי צורך עמוק להפוך את החוויה הקשה שעברתי למקור של סיוע לנשים אחרות. כנראה שעבורי זו הייתה הזדמנות לצאת מתחושה מעיקה של שרירותיות וצער לדרך של בחירה וחדוות הנתינה".
דפנה ראיינה נשים שהחלימו ואת בני משפחותיהן שחוו איתן את המחלה, והביאה את סיפורם. "רציתי שישמעו עצות ממי שכבר היו שם. רציתי לשנות את הדימוי הקטלני של המחלה ולחזק את ההכרה בצורך בגילוי מוקדם שמאפשר לרוב מוחלט של הנשים לצאת ממנה בשלום. ""
"אני אישית נעזרתי בנשים שהחלימו, חלקן מתנדבות שעוסקות בכך. צלצלתי לקו החם של 'אחת מתשע'. שם מצאתי נשים זרות שהסכימו להיפגש ולהיחשף , תרתי משמע, כדי לעזור לי. חשתי חובה להעביר הלאה את הרצון הטוב והניסיון הזה. אני סבורה שבמחלה זו שהיא בעיקרה מחלת נשים, ניתן להיעזר בכוח הנשי של שיתוף ותמיכה כחלק מרכזי בריפוי", אומרת דפנה ברבן.
הספר מספר על הדרכים המגוונות שנשים מצאו הן במהלך הטיפול הרפואי, בניהול הטיפול וקבלת ההחלטות, והן לאחריו. "המודעות לכך שאת הופכת למנהלת של הטיפול בעצמך היא מודעות מכבידה מאד אך חשובה. הספר מנסה להסביר את המשמעות של עובדה זו, ולעודד נשים ל'קחת את הזמן' למרות תחושת הדחיפות. לתת לשקולים של סכנת החיים מול סכנת אובדן השד, משקל נכון בתהליך קבלת ההחלטות ולאפשר לעצמן את פסק הזמן הנחוץ לאיסוף מידע, לקבלת חוות דעת שנייה, ולקבלת החלטות שתתאמנה להן ולא תתבססנה על נטיות הלב של הרופא המטפל".
היא מוסיפה, כי ברמה הרגשית, נשים מתמודדות במהלך ובעיקר לאחר הטיפול, בדרכים מגוונות של שינוי משמעות וסדרי עדיפות בחייהן, שינוי הרגלי תקשורת וקבלת עזרה, פניה לאפיקי ביטוי חדשים של יצירה , נתינה לסביבה, והעמקה של אפיקים רוחניים. הספר מספר לנו על כך ומעודד כל אישה למצוא את דרכה שלה להחלמה מתוך מודעות שמדובר בתהליך ארוך שעקבותיו ניכרים לעיתים במשך שנים.
בעיני דפנה קהל היעד המרכזי של הספר, בנוסף לנשים עצמן, הם בני המשפחה והחברים הקרובים המבקשים לעזור אך מוצאים עצמם נבוכים ומבוהלים לא פחות. קיים קושי עצום לדבר בגילוי לב בתקופות כאלה ולכן קשה להבין מה נחוץ לאישה ומה יעזור לה.
הספר ייתן לבני המשפחה לגיטימיות והבנה למצוקתם והכוונה. הוא יאפשר להם הצצה לעולמה הרגשי של האישה שחלתה והבנה לצרכיה וקשייה המתמשכים. הוא מעודד שמירה על שגרה, קיום חוויות משפחתיות טובות ומלכדות, בצד שיתוף הילדים ברגשות כולל רגשות הפחד, עם דגש על האפשרויות הטיפוליות והתקווה לריפוי. דפנה מדגישה, כי מחקרים מצאו שתמיכה משפחתית וחברתית הינם גורמים משמעותיים בהחלמה. הספר מבקש לקדם היווצרותם של תנאים אלה, לרווחתה של האישה.
בחלקו השני של הספר 8 סיפורים אישיים אותם ניתן לקרוא במלואם ודרכם להבין, להזדהות, ולהיעזר בניסיונם של אחרים.
הספר "בקצה המנהרה" מאת דפנה ברבן, הוצאת הספרים אוריון 208 עמודים, מחיר לצרכן 75 ש"ח, להשגה בחנויות הספרים או דרך אתר ההוצאה לאור www.orion-books.co.il
