"תקציב ההשקעות של משרד התיירות חייב לגדול ל-1.1 מיליארד ₪ לשנתיים הקרובות, בכדי למנוע אבדן תיירים, שמשמעותו אבדן ההכנסות ואבדן מקומות תעסוקה. היעד של 5 מיליון תיירים בשנת 2015 מחייב תוספת של 19,000 חדרי מלון", כך אומר היום שר התיירות סטס מיסז'ניקוב בכנס "הסבר פניך ליזם" שהתקיים בת"א

עוד אמר השר מיסז'ניקוב: "משרד התיירות הצליח בשנים האחרונות להגדיל את תקציב המשרד באופן משמעותי. תקציב זה הופנה להשקעה מסיבית בשיווק ממוקד בקהלי יעד מסורתיים וחדשים ברחבי העולם, שהביאו להגדלת מספר התיירים. אכן, השקעה זו התבררה כנכונה ועל אף משברים כלכליים וגיאו-פוליטיים, הצלחנו להגיע לשיא במספר התיירים בשנת 2008 – 3 מיליון, ואנו צפויים לשיא חדש בשנה הנוכחית, 2010.

במקביל, צומצמו בשנים האחרונות, באופן דרמטי, היקפי הסיוע במתן מענקים להקמת מלונות וביטולם המוחלט של מענקים להקמת אטרקציות. אנו נחשפים לתופעה מדאיגה: בעוד שהביקוש לביקור תיירותי ועסקי בישראל גובר ומגיע למספרים כמותם טרם ראינו. אנו לא מסוגלים, בעונות מסוימות, להיענות לביקושים אלו ואנו למעשה דוחים את התיירים אותם עודדנו לבוא לישראל. במקביל, שכנינו, המתחרים על לבם של התיירים המבקרים באזור, מזמנים אליהם את רשתות המלונות וניהול המלונות הטובות והידועות בעולם, שלא לדבר על ההון הנכנס למדינה מהשקעות ומשקיעים אלו. זאת ועוד, התחרות מצד שכנינו, המגדילים מדי שנה את היצע החדרים והמחסור בחדרים ההולך וגדל בישראל, נוכח הביקושים, המביא באופן טבעי לפערי מחיר גבוהים מול מדינות האזור ואירופה, מבריחים גם את הישראלים מנופש בישראל.

המצב היום הוא שאנו מתחילים לאבד תיירים, לאבד הכנסות ולאבד תעסוקה נדרש שינוי תפיסתי דרסטי בנושא. נכון להיום ישנם בישראל רק כ- 44,000 חדרי מלון פעילים. משרד התיירות בראשותי אימץ מדיניות שמהותה התאמת מלאי האכסון לביקושים הצפויים ויעדי המשרד, העומדים על 5 מיליון תיירים בשנת 2015. שינוי קונספטואלי זה שם את היזם במרכז. אנו נעשה הכל בכדי שיזם מקומי וזר, ירצה להשקיע בישראל ואף יתחרה על כל קרקע שניתן לבנות עליה מלון או אטרקציה תיירותית. במסגרת זו הגדלנו את מענקי הסיוע ליזמים להיקף של 350 מליון ש"ח, להקמה, השבה והסבה של חדרי מלון, הקמנו קרן לשיפוץ חדרים בהיקף של 50 מליון ש"ח, כל זאת לצד העברתה של מינהלת ההשקעות בתיירות ממשרד התמ"ת למשרד התיירות.

במסגרת דיוני התקציב המתקיימים בימים אלו, הצבנו יעדים שאפתניים בתחום ההשקעות הנאמדים ב- 1.1 מיליארד ₪ לשנים 2012-2011 בראשם: מתן אישור למשרד התיירות לשווק קרקעות שייעודן תיירות, לאחר השלמת התכנון ע"י משרד התיירות. זהו נושא הליבה עליו אאבק במסגרת אישור התקציב. הצגתי את הנושא בפני ראש הממשלה וסכמתי עמו כי הוא יקודם. גם נושא מתן הפטור ממכרז פנימי ליזמים מחו"ל, ייכלל במסגרת הדיונים.

לפני חודש, השגנו הישג היסטורי, כאשר המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה, אחרי עיכובים של 12 שנה, את תמ"א 12, תוכנית המתאר הארצית לתיירות. בכוונתי להביאה לאישור הממשלה במהלך החודש הקרוב.

בנושא שינוי מפת אזורי העדיפות בתיירות, ויצירת דיפרנציאציה של המענקים – אני פועל לרפורמה לפיה מפה זו תהיה בהתאם לביקושים ולאו דווקא בחפיפה עם מפת אזורי העדיפות הכללית. המצב האבסורדי שבו אזורי תיירות מובהקים, דוגמת הרצלייה, ת"א או אילת, אינם נכללים במפת אזורי העדיפות בתיירות, מונע את הפיתוח הרצוי. תוכנית מפורטת בנושא הוגשה לאישור שר האוצר, זאת אחרי שהמתווה שלה הוצג על ידי לראש הממשלה וזכה לברכתו.

אנו פועלים לאפשר מתן מענקי סיוע להקמת אטרקציות תיירותיות. הקמת מלונות ללא אטרקציות שגויה בבסיסה ופוגעת ביצירת מוצר תיירותי אטרקטיבי ומגוון וביכולת התחרות של ישראל. גם נושא זה הועלה בדיונים מוקדמים מול האוצר וזכה להבנות מצדם.

בכדי לשמר את כושר התחרות שלנו ולתת לנופשים הישראלים ולתיירים תמורה מלאה וראויה לכספם, בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות תיירות מובילות, נחתום בתקופה הקרובה עם חברת דירוג מלונות בינלאומית ונתחיל סוף סוף לדרג את המלונות בישראל, בתיאום ושיתוף פעולה עם התאחדות בתי המלון בישראל." אמר מיסז'ניקוב.

זאב רותם, מנכ"ל חברת "רותם אסטרטגיה", הציג בכנס את המחקר לגיבוש מדיניות לעידוד הקמה של מתקני אכסון תיירים, בהזמנת משרד התיירות.

על פי המחקר, בהתאם ליעד של 5 מיליון תיירים בשנת 2015, יגדלו ההכנסות השנתיות מתיירות מ-40 מיליארד ל-60 מיליארד ₪ ומספר המועסקים הכוללים יעמוד על 260,000 איש, מתוכם 40,000 במלונות. בכדי לעמוד בביקושים יש להגדיל את היצע חדרי המלון בכ-19,000 חדרים, מחציתם ברמה בינונית –גבוהה ומחציתם ברמה עממית.

עוד ציין רותם כי 50% מהחדרים צריכים להיבנות בירושלים, כ-20% בכנרת בגליל, 20% בת"א וכ-10% בערי החוף. לצורך בנייתם נדרשת השקעה של כ-10.2 מיליארד ₪ אשר צריכה להגיע מהיזמים, מענקים של המדינה וממקורות מימון משלימים ( מקורות מוסדיים, בנקאים וכיוב).

רותם הוסיף כי יש לעודד את השימוש במימון מוסדי כמקור תחליפי לאשראי בנקאי, זאת בשל ההתאמה בין מאפייני תעשיית התיירות לצרכי המשקיעים המוסדיים ולכן אפשר להביא להגדלת מעורבותם במימון מיזמים תיירותיים. על המדינה לשמר מלאי קרקעות מספק לייעוד מלונאי, במיוחד באזורי הביקוש ולהגן עליו מפני ההסבה לשימושים אחרים", הוסיף רותם.

אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות ברך את השר מיסז'ניקוב ומנכ"ל משרד התיירות, נועז בר ניר, על קיום הכנס: "במידה ואכן תנועת התיירות תתפתח, כפי שאנו מאמינים, מדינת ישראל תזדקק לתוספת חדרי מלון. יחד עם זאת, כדי להגיע למימוש מצב זה צריך לעבוד, לחזק ולהרחיב את פעולות השווק של ישראל בהתאם לדוח ארנסט ויאנג, רק בצורה כזו נבטיח זרם גבוהה של תיירים, רווחיות נאותה, אשר אינה קיימת כיום והיא מהווה חסם מרכזי וכן מתן תמריצים לייזמים ופישוט של תהליכים בפועל".

אריק ברונשטיין, הממונה על ערבויות המדינה במשרד האוצר, אמר כי "לתעשיית התיירות חשיבות לאומית רבה למשק הישראלי, הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט של צמיחת המשק. ברונשטיין ציין כי אחד הפתרונות הקיימים כיום לבעיית האשראי בתחום המלונאי, הנו הקרן לעסקים בינוניים, אשר העמידה אשראי לארבעה בתי מלון בהיקף של 10 מיליון שקלים בשנה האחרונה. פתרונות נוספים הנם קרנות המנוף, אותם הקימה המדינה, בשיתוף הגופים המוסדיים".

דוד פתאל, מנהל כללי של רשת מלונות פתאל, ציין כי: "שני החסמים המרכזיים המונעים מיזמים לייצר את תנופת הבנייה הנדרשת, הם רגולציה מוגזמת באופן קיצוני וחוסר כדאיות כלכלית ליזמים. המצב האבסורדי שבו בגרמניה ניתן לבנות מלון תוך 18 חודש בעוד בארץ תהליך זהה לוקח למעלה מ-10 שנים, הוא אבסורדי וחייבים לשים לו קץ. יש צורך בהגדלת מענקים ליזמים, תוך יצירת דיפרנציאציה שלהם על פי אזורי הביקוש".

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS