סוגיית נישואיהם של בני זוג תושבי אשדוד אשר נישאו לפני כעשר שנים, בנישואין אזרחיים בהודו (היא יהודיה, הוא מוסלמי-הודי), נדונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד לאחר שהאשה גילתה כי בעלה בוגד בה.
במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג נולדו להם שלושה ילדים. לאחר נישואיו קיבל הבעל בתחילה מעמד של תושב ארעי ולאחר כמה שנים קיבל אזרחות מלאה מכוח נישואיו לאישה. האישה תבעה את הבעל ובטענתה ציינה כי הוא טס להודו לנסיעת עסקים בתחום הנדל"ן, שם הכיר בחורה שוויצרית והתאהב בה. לדבריה, עם שובו ארצה, לא סיפר דבר לאישתו, ובכל הפעמים הבאות שטס להודו, הוא גרם לאישתו לחשוב כי טס לנסיעות עסקים נוספות אולם התברר לה כי בכל פעם שאמר כי הוא טס להודו הוא טס למעשה אל מאהבתו בשוויץ. האישה החוקית הוסיפה כי קיימה עם המאהבת שיחה בינלאומית וזו, האחרונה, אכן התוודתה בפניה על הקשר שיש לה עם בעלה.
בבית המשפט ביקשה האשה פיצוי בסך 200,000 ש"ח ועיקר טענותיה כי בעלה הבטיח לה לחיות איתה לעולמים, ניצל את תמימותה ובגד בה. התובעת דרשה פיצוי מוגדל לאור העובדה כי למרות שיש פער גילאים גדול וניכר בינה ובין בעלה היא נישאה לו לאור הבטחותיו והתחייבויותיו כי אהבתם תהא ניצחית. התובעת לא חסכה בפירוט אודות מה שקרה לה מאז שגילתה את הבגידה ובכלל זאת תיארה את ההתמוטטות הנפשית שעברה, את העובדה כי הרגישה שהנתבע שיחק ברגשותיה, ניצל את אהבתה התמימה והוליך אותה שולל, תוך שהוא גורם לה לאבד אמון במין הגברי.
מנגד, שכר הבעל את שירותי "שחף ושות' - חברת עורכי דין", המומחים לגירושין, על מנת להתגונן מפני התביעה. הגם שהבעל הודה בניהול רומן מחוץ לנישואין, כב' השופטת רותם קודלר עיאש מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, דחתה את התביעה של האישה וקיבלה את טענותיו המשפטיות של הבעל. בין היתר נקבע בפסק הדין כי "מטעמים של מדיניות שיפוטית שבבסיסם רתיעה של המשפט להיכנס אל תוך מערכות יחסים אינטימיות בינאישיות ובינזוגיות, אין להכיר בעילת תביעה בנזיקין של ניאוף או בגידה".
בית המשפט הבהיר תוך שהוא חוזר על הלכות בית המשפט העליון כי התחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" היא במישור החברתי-מוסרי-דתי, אך אין לייבאה לתוך המשפט: "הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים בבחינת זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש".
באי כוחו של הבעל, עוה"ד גיל שחף ועוה"ד ניצן שיקלי מ"שחף ושות' - חברת עורכי דין" הצליחו להוכיח לבית המשפט כי חרף התנהגותו הבוגדנית של הבעל הרי שהאישה בחרה להמשיך ולחיות עימו מתוך אהבתה אליו, להאמין לשקריו וללכת שבי אחריו. כך או אחרת קבע בית המשפט כי טענתה של התובעת שהתמוטטה נפשית מהתנהגותו של הנתבע אינה מתקבלת על הדעת שעה שהיא עצמה בחרה להמשיך ולחיות עימו ולשמור לו אמונים הגם שידעה כי הוא מנהל רומן עם אישה אחרת. מ"שחף ושות' - חברת עורכי דין", המומחים לגירושין נמסר כי הם מביעים סיפוק רב מפסק הדין.
