ח"כ הרצוג: "אם גוש עציון יישאר בריבונות ישראלית זה יהיה הישג ישראלי". שלמה וישינסקי: "בבית ספר צריך ללמוד לכבד את האחר, ואי אפשר לעשות את זה אם הוא לא שם. אנחנו צריכים בתי ספר מעורבים". זוהיר בהלול: " מה צריך לעשות כדי לשכנע אתכם שאנחנו רוצים להיות ישראלים?" ח"כ משה מזרחי: "אם אנחנו לא מצליחים להכיל את המיעוט הערבי שלנו, איך נצליח להסתדר עם עוד מיליונים במרחב?". ראלב מג'אדלה: "התפקידים התחלפו - היום היוזמה המדינית בצד הערבי". הדברים נאמרו ברב שיח שארגנה קרן ברל כצנלסון לציון 70 שנה למותו של ברל כצנלסון, ועסק בקיטוב בחברה הישראלית בעקבות "צוק איתן"

רב שיח מיוחד שהתקיים אמש בחוף אוהלו בכינרת במסגרת אירועי הזיכרון לציון 70 שנה למותו של ברל כצנלסון עסק בנושא "החברה הישראלית בתקופת צוק איתן - מגמות של קיטוב פוליטי ותרבותי". האירוע, שאורגן ע"י קרן ברל כצנלסון, הונחה ע"י פרופ' יוסי יונה, ראש הוועדה הרעיונית של הקרן, בהשתתפות ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר האופוזיציה, השרים לשעבר אפי איתם, אהרון ידלין וראלב מג'אדלה, ח"כ מירב מיכאלי, ח"כ משה מזרחי, שלמה וישינסקי, זוהיר בהלול, דני עטר, ראש המועצה האזורית גלבוע, דיתה ורד כצנלסון, בת משפחת כצנלסון, ודורון אלחנני, יו"ר דירקטוריון הקרן. האירוע התקיים בהשתתפות חניכי המכינות הקדם צבאיות ורבים ממוקירי זכרו של כצנלסון, וקדם לו טקס אזכרה קצר על קברו של ברל בבית העלמין כנרת.

ח"כ יצחק הרצוג אמר בכנס: "אין ספק שהגיעה השעה לחלוקת הארץ. אם גוש עציון יישאר בריבונות ישראלית זה ייחשב כהישג לישראל." בנושא הקיטוב בחברה הישראלית אמר הרצוג: "אם ילדה הולכת ברחוב ויורקת על כומר נוצרי, אם ילדים ערבים מוכים בגלל היותם ערבים, שלא לדבר על רצח אבו חדיר, איפושהו השתבשה הדרך. יהודים וערבים נדונו לחיות כאן ביחד לנצח, אבל יש שוליים קיצוניים ואלימים, וצריך להציב מולם סכר, גם במערכת החינוך. נדהמתי לשמוע על חברי כנסת שרוצים לבטל את מעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל, זה מה שמאיים עליהם? הרי זה רק יגדיל את הפחד, השנאה והבורות."

השר לשעבר תא"ל (מיל') אפי איתם אמר:"מדינת ישראל צריכה לספח את יהודה ושומרון ולהעניק אזרחות מלאה לכל הפלסטינים. דמוגרפיה היא לא גזירת גורל מספרית, היא ביטוי לשמחת החיים של העם. כשעם שמח מספר הילדים שלו עולה, לכן הדמוגרפיה לא מפחידה אותי. מי שלא מסוגל לחיות עם ערבים, הוא לא שותף שלי. אני סומך על הציבור הערבי בישראל, הוא הוכיח את עצמו. אין לי שום פחד ממדינה דו לאומית, הפיתרון הוא לא אזרחים סוג ב' ולא גדרות גבוהות. זה פיתרון אנושי ופשוט, צריך לתת לפלסטינים אזרחות ושיצביעו לכנסת. מי שבאמת רוצה שלום, שיסכים לקבל אזרחים ערבים נוספים למדינתו, ומי שכלול במדינת ישראל שגבולותיה צריכים להיות בין הירדן לים מסיבות רבות, צריך להיות אזרח שווה זכויות וחובות".

זוהיר בהלול: "אומרים שהפלסטינים אף פעם לא פספסו הזדמנות לפספס הזדמנות, היום אלו אתם שלא מפספסים הזדמנויות לפספס הזדמנויות. בכל מה שקשור לבניית דו קיום, אני את חלקי עשיתי - ואתם לא. יש את המלחמות החיצוניות, ואני אומר שזאת לא רק זכותה של מדינה להגן על אזרחייה, זאת חובתה. אבל אני כפלסטיני אזרח ישראל חי מלחמה אחרת, בלתי פוסקת, כדי שהצד השני יכיר בי. בעיניכם אני לנצח אישאר גיס חמישי עוכר ישראל שמנסה להשמיד את מדינת ישראל. כשאתם צריכים רופא או רוקח אתם נזקקים לנו, ביום יום אתם מתייחסים אלינו כאויבים. ואתם כעם שילמתם את המחיר הכבד ביותר על רעיונות כאלה מהמכונה הנאצית. מה צריך לעשות כדי לשכנע אתכם שאנחנו רוצים להיות ישראלים? אני שלחתי את הבת שלי לבית ספר יהודי, מישהו מכם שלח את הילדים שלו לבית ספר ערבי? אנחנו תמיד נדרשים לשלם את החלק שלנו, אתם אף פעם לא תשלמו את שלכם. "

שלמה וישינסקי: "הגזענות בחברה הישראלית מתחילה בין היהודים. החינוך הממלכתי דתי לא חייב להיות בבית ספר נפרד. למה להפריד מגיל צעיר חילונים ודתיים? זה יוצר פירוד בחברה. בבית ספר צריך ללמוד לכבד את האחר, ואי אפשר לעשות את זה אם הוא לא שם. אנחנו צריכים בתי ספר מעורבים - חילונים ודתיים, יהודים וערבים."

השר לשעבר ראלב מג'אדלה: "מאז שהימין הישראלי עלה לשלטון ב- 1977 מעמד הביניים נמחק. אז היו 75 עניים, היום יש כמעט 50% עניים. גם בתחום המדיני אי אפשר להתעלם מהשינוי שקרה מאז ועידת חרטום, אז ההנהגה הערבית בטיפשותה החליטה לא להכיר בישראל. מאז התפקידים התחלפו - היום היוזמה המדינית בצד הערבי. מעצמה צבאית, כלכלית, טכנולוגית, מפחדת משלום עם מדינה קטנה לצידה."

ח"כ משה מזרחי: "יש לנו מיעוט ערבי, אבל אנחנו כחברה לא מכילים אותו. כשבירכתי בפייסבוק שלי את הציבור הערבי בארץ בעיד אל פיטר שמח, לא האמנתי לראות את התגובות המזעזעות, אפילו את זה אנשים לא מצליחים להכיל, שלא לדבר על חתונות מעורבות. כל דיעה שונה זוכה לתגובות בלתי נתפסות. הלכנו למקום מאוד לאומני מתוך ייאוש. אם אנחנו לא מצליחים להכיל את המיעוט הערבי שלנו, איך נצליח להסתדר עם עוד מיליונים במרחב? אצלנו האחר הוא אני רק אם זה באמת אני. אנחנו רוצים לחיות, וגם הם רוצים לחיות. במשך שנים רבות יושב הימין בשלטון ולא מוביל אותנו לשום מקום שהעם יכול להרגיש בו תקווה."

דורון אלחנני, יו"ר קרן ברל כצנלסון, סיכם את האירוע: "הפיתרון לקיטוב הוא קודם כל להכיר את העמדות של הצד השני ולהפגיש בין הקטבים, כדי לחפש את הדרך שבה ניתן לחיות בין הקטבים מבלי שנגיע למצב של אלימות וניכור. הקרן תפגיש בעתיד בין קטבים כדי לייצר את השיח הדרוש גם בתוכנו, כי היום השיח קורה רק כלפי חוץ. אם מדברים עם החמאס בוודאי שצריך לדבר גם עם ברוך מרזל וגם עם חנין זועבי."

BLOG COMMENTS POWERED BY DISQUS