בלאל היה עבד חבשי שיצא לחופשי ואח"כ התאסלם, כשהתוודע לנביא מחמד מתוך שבט קורייש. ידועות שתי מסורות בלבד בנוגע לקבר. האחת, שהוא קבור בבאדר ליד רבת עמון, והשנייה, בדמשק. עתה, מציין דו"ח מכון IMPACT-SE , המציאו הפלשתינים מסורת חדישה: להפוך את קבר רחל למסגד בלאל.
מחברת הדו"ח ומנכ"לית המכון, שלי אלקיים, מציגה את ממצאי קבוצת המחקר רש"פ במכון, ומסבירה כי התופעה מאופיינת בכמה מישורי-משמעות, ובהם סמליות מגדרית, לצד ערעור לוגי-חתרני, וגלישה מן המישור המודרני-היסטורי למיתולוגי-האגדי.
דו"ח IMPACT-SE מציג את השינוי באופן בולט כאשר בעמוד 91 בספר "חינוך לאומי פלשתיני" לכיתה ו' משנת 1995 קבר רחל הנו "קברה של רחל: אמו של יוסף אדוננו (סעיד) ואשתו של יעקב". בעוד שבעמוד 56 בספר "חינוך לאומי" לכיתה ז' משנת 2001 הפכו הפלשתינים לפתע את קבר רחל למסגד.
מחברת דו"ח IMPACT-SE מדגישה שהמהדורה הפלשתינית החדשה מתארת בעצמה את תהליך השינוי כמניפולציה מודעת שהתבצעה באמצעות מרכזים פלשתינים, ערביים ואסלאמיים ובאמצעות עמותות שפועלות להחייאת המורשת הפלשתינית הערבית כדי לשמר את אופייה הערבי-אסלאמי של פלשתין, ובמיוחד של ירושלים.
המרכזים האסלאמיים והעמותות הוציאו בנוסף גם עלונים חינוכיים ופרסומים שמגנים על פלשתין ומורשתה: כגון: קיר אל-בורק - הכותל המערבי, המסגד של בלאל בן רבאח – קבר רחל. ספר הלימוד הפלשתיני גם מייחס לישראליים ניסיון לשנות שמות של מקומות קדושים לאסלאם ולנצרות.
בספר הלימוד משנת 2001 בעמוד 55 בתרגיל שכותרתו "ניסיונות למחוק את המורשת הפלשתינית" מוצגים מסגד בלאל [קבר רחל] ומערת המכפלה לילדים כחלק מן "המורשת ההגותית" הפלשתינית אל מול "הניסיונות לייהד כמה מקומות דתיים-אסלאמיים כגון: מסגד אברהים [מערת המכפלה] ומסגד בלאל בן רבאח" [קבר רחל"]. בשנת 2010 החינוך לאזרחות הפלשתיני מחק את הזהות היהודית הנשית [רחל] ורשם תחתיה את הזהות האסלאמית החדישה [מסגד בלאל].
"ספר האזרחות הפלשתיני", מבהירה המשוררת שלי אלקיים, "מפנים בין השיטין מיתולוגיה דתית, אַל-היסטורית. כלומר, תחום התוכן הפלשתיני באזרחות (שהוא תחום-דעת חילוני-רציונאלי) מאמץ עקרון איסלוּמי (שהוא תחום מיתולוגי-אגדי). המניפולציה גורמת לילדים בלבול ואי-הבנה של הרצף ההיסטורי, ואינה מאפשרת לבחון ולבדוק דבר. היא מנוגדת גם להמלצות עקרוניות של אונסק"ו בתחום החינוך."
מכון IMPACT-SE לחקר הסובלנות והשלום הנו מכון מחקר עצמאי, א-פוליטי וללא מטרות רווח שפיתח כלי מדידה ייחודי שמבוסס על סטנדרטים בינלאומיים. המכון הוקם על ידי ד"ר יוחנן מנור בשנת 1998 ובראשו ועד מנהל מישראל, מנכ"ל ומועצה בינלאומית בה חברים מומחים ומדענים בעלי מוניטין מרחבי העולם. המכון ממוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים ומעסיק כתריסר חוקרים העובדים בקבוצות מחקר המשלבות מדענים ומגוון מומחים. המכון מפרסם מדי שנה מספר דוחות מחקר וביקורת על מצב הסובלנות בחינוך ובתכניות לימודים של מגזרים ומדינות.