החוזר שדלף: ניתוק כחלק מתורת הביטחון
לפי האתר הלבנוני "ג'נוביה", שפרסם ב־23 באוקטובר את פרטי המסמך, גורמי הביטחון והביצוע הבכירים בטהרן הוציאו חוזר מחייב: ברגע שיפרוץ סבב לחימה חדש או עימות צבאי ישיר, הגישה של המשתמשים לאינטרנט הבינלאומי תנותק מיד ובאופן מלא. את החוזר הדליף אתר הכלכלה האיראני "זומן", שלפי אותו דיווח פועל מתוך איראן. המשמעות היא שהבידוד הדיגיטלי כבר אינו צעד חירום זמני, אלא חובה ביצועית של כל המשרדים והגופים הטכניים והביטחוניים שמפעילים את "רשת המידע הלאומית" — ובכך חלק מתורת ההגנה והביטחון הלאומי של המדינה.
אין מדובר בתרחיש תיאורטי. לפי נתוני ארגון הניטור NetBlocks, איראן כבר עברה השנה את הניתוק הארוך בתולדותיה: 88 ימים רצופים, מ־28 בפברואר 2026, יום פתיחת התקיפות האמריקניות והישראליות, ועד 26 במאי. עוד לפני כן, ב־7 בינואר, החלה חסימה של כ־20 יום על רקע גל המחאות העממיות של החורף. ביוני 2025, ב"מלחמת 12 הימים", נרשמה האפלה מלאה מ־13 ביוני והחזרה הדרגתית רק ב־25 בחודש. קדמו לכך הניתוקים של "נובמבר העקוב מדם" ב־2019, כשהרשת הושבתה לשבוע שלם בזמן שעל פי הדיווחים נהרגו מאות מפגינים, והחסימות בזמן התקוממות מהסא אמיני ב־2022.
שני קולות ממשרד אחד
הסתירה הפומבית בתוך משרד התקשורת האיראני עצמו היא מן הבולטות בסיפור. לפי "ג'נוביה", ווחיד יזדניאן, סגן השר לפיתוח רשת המידע הלאומית, הבהיר שניתוק האינטרנט נשאר "אופציה ביטחונית ישירה" אם תפרוץ מלחמה או מהומות רחבות, ואף רמז שלממשלתו של הנשיא מסעוד פזשכיאן יהיה תפקיד "מסובך" בקביעת היקף ההגבלות. בתוך כך ניסה מוחמד חאתמי־זאדה, סגן השר לעניינים משפטיים, להרגיע: לדבריו יש לאיראן די תשתיות לנהל משברים בלי להשבית את הרשת, והוא הבטיח שאיראן "לא תראה עוד ניתוק מלא של האינטרנט". האתר הלבנוני מציין בעוקצנות שהחוזרים הביטחוניים האחרונים וההיסטוריה הקרובה סותרים את ההבטחה הזאת.
הסתירה אינה רק עניין של ניסוח. היא משקפת קו שבר עמוק בצמרת המשטר: בין ממשלת פזשכיאן, שזקוקה לכלכלה מתפקדת כדי לשרוד את המצור הימי האמריקני, לבין הממסד הביטחוני שרואה בכל חיבור לעולם פרצה.
"הגנה 3": החוק שמרכז את השליטה
במקביל לחוזר חוזרת למג'לס (הפרלמנט) יוזמת חקיקה ששמה הרשמי "תוכנית להסדרת המרחב הווירטואלי", ובתקשורת הממלכתית היא מכונה גם "תוכנית ההגנה 3" — גלגול נוסף של "חוק ההגנה" שעורר ב־2022 גל התנגדות ציבורית ונגנז בכנס הקודם של הפרלמנט. לפי האתר האופוזיציוני Iran News Update, שפרסם ב־25 באוקטובר את עיקרי ההצעה, הגרסה החדשה קצרה יותר — ועדיין היא הופכת את המועצה העליונה למרחב הקיברנטי לסמכות העליונה על האינטרנט, ואת המרכז הלאומי למרחב הקיברנטי למטה פיקוד מרכזי שכל גופי הממשלה מחויבים לבצע את הוראותיו. על פי ההצעה, שום גוף מקוון חדש לא יוקם בלי אישור המועצה, אימות זהות יהיה חובה בכל השירותים המקוונים, ויוקם גוף פיקוח חדש מעל הרגולטורים הקיימים.
סעיף אחד, שהפליל את השימוש ב־VPN, הוסר מהטיוטה — אך לפי אותו דיווח אין בכך הקלה של ממש: הסינון נשאר, ולכן גם הביקוש לרשתות פרטיות וירטואליות יימשך. המספרים שמובאים שם, בהסתמך על סקרים פנימיים שצוטטו בתקשורת הממלכתית, מעידים על היקף התופעה: יותר ממחצית האוכלוסייה, ואולי יותר מ־60%, משתמשת ב־VPN; משתמש ממוצע מוציא כ־400 אלף תומאן בחודש; והמחזור החודשי של השוק מגיע לכ־800 מיליארד תומאן. בתקשורת הממלכתית כבר מדברים על "מאפיית ה־VPN". הנתונים הגיעו ממקור שמזוהה עם האופוזיציה בגולה, ויש להתייחס אליהם בזהירות.
בתוך המשטר מתנהל ויכוח בין שני מחנות: האחד דוחף לשליטה ריכוזית והדוקה בידי המועצה העליונה, והשני, שמזוהה עם פזשכיאן ועם משרד התקשורת, מזהיר שהשבתה תפעל כבומרנג ותדחוף עוד ועוד איראנים לשירותי לוויין כמו סטארלינק, שקשה הרבה יותר לסנן. לפי נתונים שפורסמו בתקשורת האיראנית, ההכנסה של 50% עד 60% ממשקי הבית קשורה במישרין או בעקיפין לגישה לאינטרנט, וסוחרים מקוונים, פרילנסרים ועסקים קטנים דיווחו על אובדן הכנסות בכל אחד מהניתוקים האחרונים. באמצע אוקטובר דיווחה "אל־ערבייה" שטהרן טוענת שיש בידיה אמצעים לשבש את סטארלינק, ובאותה הזדמנות הודתה שהאטה את מהירות הגלישה במדינה.
"כרטיסי SIM לבנים" לנאמני המשטר
הנקודה שמעוררת את הזעם הגדול ביותר ברחוב האיראני אינה החסימה עצמה אלא האפליה. גם אחרי החיבור החלקי מחדש, רוב הרשתות החברתיות הגלובליות נשארות חסומות: אינסטגרם, וואטסאפ ו־X. לפי "ג'נוביה", המשטר מחלק "כרטיסי SIM לבנים" לבעלי תפקידים, לפעילים מקורבים לשלטון ולכלי התקשורת הממלכתיים — כרטיסים שנותנים גישה מלאה ולא מסוננת לרשת העולמית. אזרחים רבים רואים בזה מעמדות דיגיטליים: אינטרנט חופשי לאליטה, ורשת לאומית מצונזרת לכל השאר.
החזית השנייה: הכבלים שבקרקעית המפרץ
אותו היגיון של שליטה במידע מופנה גם החוצה. לפי "יורוניוז" בערבית, שציטטה ב־25 באוקטובר את סוכנות רויטרס, בכירים בממסד הביטחוני האיראני אמרו שבידי טהרן תוכניות מפורטות לפגוע בכבלי התקשורת התת־ימיים במפרץ אם ארצות הברית וישראל יפתחו במתקפה חדשה. אחד מהם הוסיף שאיראן עשויה למנוע את תיקון הכבלים כדי להאריך את ההשבתה. מיקומים ושיטות לא נמסרו. לפי אותו דיווח, איראן כבר איימה בעבר על תשתיות דיגיטליות שקשורות לארצות הברית באזור, כולל מרכזי נתונים ומתקני בינה מלאכותית, וגם מוחסן רזאיי איים בפגיעה במתקנים כאלה אם הלחימה תתחדש.
מה מונח על הכף? סקירה של יחידת המקורות הגלויים של "אל־ג'זירה" מנתה שבע מערכות כבלים מרכזיות באזור המפרץ והורמוז. בין היתר 2Africa באורך כ־45 אלף ק"מ, שמחברת יותר מ־33 מדינות בשלוש יבשות; AAE-1, עם קיבולת מתוכננת של 40 טרה־ביט לשנייה לפחות; FALCON, שנוחתת גם בבנדר עבאס ובצ'אבהאר שבאיראן; FIG, המערכת התת־ימית הגדולה במפרץ, עם 720 טרה־ביט לשנייה על 24 זוגות סיבים; ו־SeaMeWe-6 החדשה, עם קיבולת התחלתית של כ־126 טרה־ביט לשנייה. עוד באפריל פרסמה סוכנות "פארס" מאמר שתיאר את הכבלים של הורמוז כנקודת תורפה אסטרטגית נסתרת, תחת הכותרת "צוואר הבקבוק של הורמוז, שבו האינטרנט של האזור תלוי על חוט". סוכנות "תסנים" הרחיקה לכת והציעה להחיל על הכבלים "משילות משפטית" — אגרות מעבר ופיקוח על תחזוקה — כמקור הכנסה למדינה.
התקדים קיים. במרץ 2024 נפגעו 4 מתוך יותר מ־15 כבלים בים האדום, וכרבע מתעבורת הנתונים בנתיב נפגעה עד שהוסטה. במפרץ, שבו המים רדודים, הנתיבים צפופים ושייט ספינות התיקון תלוי בהיתרים, השבתה בו־זמנית של כמה כבלים יחד עם מניעת תיקון עלולה לפגוע בבורסות, בבנקים ובייצוא הנפט של מדינות המפרץ.
על רקע תופי המלחמה
כל זה קורה בזמן שהמתיחות מול וושינגטון שוב מתקרבת לנקודת רתיחה. לפי "יורוניוז" בערבית, פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) הציג לשר המלחמה פיט הגסת' כמה אופציות לתקיפות נוספות, ולפי "וול סטריט ג'ורנל" הנשיא דונלד טראמפ שוקל לחדש את המבצעים. באזור פרוסים יותר מ־50 אלף אנשי צבא אמריקנים וכ־20 ספינות מלחמה, ובהן שתי קבוצות נושאות מטוסים, ונושאת שלישית בדרך. בעצרת בפלורידה אמר טראמפ שארצות הברית יכולה לבצע "עוד מבצע קטן" או להגיע להסכם עם טהרן.
בטהרן התגובה חריפה. דובר משמרות המהפכה, חוסיין מוחבי, אמר לסוכנות "פארס" שכל פעולה צבאית, גם מוגבלת, תיתקל בתגובה "גדולה פי כמה". אבראהים עזיזי, יו"ר ועדת הביטחון הלאומי של הפרלמנט, אמר ל"תסנים" שאם האינטרסים של איראן ייפגעו, שטח ישראל יהפוך ל"בלתי ראוי למגורים" תוך פחות משעה. שר החוץ עבאס עראקצ'י הבהיר שהשייט בהורמוז "לא יחזור למה שהיה", בין אם תפרוץ מלחמה חדשה ובין אם לא.
הנתונים המרכזיים
הניתוק הארוך בתולדות איראן: 88 ימים (28.2.2026–26.5.2026), לפי NetBlocks דרך "ג'נוביה". חסימה במחאות החורף: כ־20 יום, מ־7 בינואר 2026. החוזר שדלף: ניתוק מיידי ומלא מהרשת העולמית עם פרוץ מלחמה, לפי אתר "זומן". משתמשי VPN: יותר מ־50%, אולי יותר מ־60% מהאוכלוסייה. שוק ה־VPN: כ־800 מיליארד תומאן בחודש, כ־400 אלף תומאן למשתמש. משקי בית שתלויים באינטרנט: 50%–60%. מערכות כבלים במפרץ ובהורמוז: שבע מערכות מרכזיות, כאשר FIG מגיעה ל־720 טרה־ביט לשנייה. כוחות אמריקניים באזור: יותר מ־50 אלף חיילים וכ־20 ספינות מלחמה.
ניתוח: ביצור פנימי לקראת הסבב הבא
אם מחברים את הנקודות מתקבלת תמונה עקבית. המשטר האיראני הפיק לקחים משני הסבבים הקודמים: הרשת הפתוחה הייתה בעיניו ערוץ לגיוס מחאות, להעברת מידע מודיעיני לאויב ולשבירת הנרטיב הרשמי. התשובה היא בידוד מראש, מעוגן בנוהל ובחקיקה, בלי להשאיר את ההחלטה לממשלה האזרחית "המהססת". מבחוץ, הכבלים התת־ימיים מצטרפים למוקשים בהורמוז ולאיומים על מתקני האנרגיה כקלף לחץ שמטרתו להעלות את מחיר המלחמה עבור שכנות המפרץ, ודרכן עבור וושינגטון.
אבל יש לאסטרטגיה הזאת מחיר. כל יום של ניתוק פוגע בכלכלה שכבר קורסת תחת המצור הימי, מרחיב את שוק ה־VPN השחור ומחזק את הפער בין "אזרחי ה־SIM הלבן" לבין כל השאר. ממשלת פזשכיאן מבינה זאת, ולכן היא מנסה לבלום. השאלה היא אם יהיה לה כוח לעשות זאת ברגע האמת. ההיסטוריה של השנה האחרונה מרמזת שהתשובה שלילית: כשהטילים מתחילים לעוף, מי שמחליט בטהרן הוא המועצה העליונה, ובמידה גוברת משמרות המהפכה, ולא משרד התקשורת.
מכאן נובע לקח לכל מי שעוקב אחר איראן מבחוץ: ההאפלה הבאה, אם תגיע, לא תהיה תקלה — היא תהיה תוכנית מסודרת. עשרות מיליוני איראנים עשויים למצוא את עצמם שוב מנותקים מהעולם, הפעם לפי פקודה כתובה מראש.
