בתוכנית "Face the Nation" של רשת CBS אמר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, כך לפי התרגום שפרסמה יורוניוז בפרסית:
"צוות של שישה חברים, המייצגים מוסדות שונים – גופי הביטחון, הפרלמנט והממשלה – נפגש, מתייעץ ומתאם את קבלת ההחלטות"
אמר מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן
באתר הלבנוני "ביירות 24" נוסח הדבר חד יותר: "ועדה בת 6 חברים, המייצגים את הצבא, הפרלמנט והממשלה, מחזיקה בסמכות לקבל החלטות". לדברי האתר הלבנוני "ג'נוביה", לגוף הזה יש "סמכות החלטה ישירה" בכל הנוגע לניהול המלחמה ולמגעים עם וושינגטון.
הנשיא לא אמר מתי הוקם הצוות, מי חבריו ומה בדיוק היקף סמכויותיו. אבל עצם ההודאה, מפי נשיא מכהן ובריאיון לרשת אמריקנית, היא אירוע פוליטי חריג במדינה שבה ההחלטות הגורליות מתקבלות מאחורי דלתות סגורות.
רקע: מדינה בלי מנהיג נראה
כדי להבין למה הגילוי מטלטל, צריך לחזור לפברואר 2026. באותו חודש נהרג המנהיג העליון עלי חמינאי בתקיפה אמריקנית-ישראלית, ובנו מוג'תבא חמינאי נבחר למלא את מקומו. מאז מרץ מוג'תבא לא הופיע בפומבי ולו פעם אחת. הוא מתקשר עם הציבור רק באמצעות הודעות כתובות. בהיעדרו התפתחה בטהרן ובבירות האזור תעשייה שלמה של שמועות: על פציעה קשה, על מאבק ירושה ועל "מועצה" נסתרת שמנהלת את העניינים בשמו.
פזשכיאן ניסה להרגיע גם בחזית הזאת:
"שמעו וקבלו ממני, כרופא: אין לו שום בעיה"
אמר מסעוד פזשכיאן על המנהיג העליון, לפי יורוניוז בפרסית
לסוכנות הפלסטינית PNN אמר ש"מוג'תבא חמינאי נהנה מבריאות מלאה, והפציעות בפניו וברגלו החלימו". הוא הוסיף שנפגש איתו פעמיים, ואחת הפגישות נמשכה יותר משבע שעות. את היעדרותו מן הציבור הסביר ב"איומים ביטחוניים חמורים שיצרו האויבים".
המשפט על "הפציעות בפניו וברגלו" מאשר בעקיפין את מה שהמשטר התחמק מלומר במשך חודשים: המנהיג העליון נפצע. והנשיא, שהוא רופא במקצועו, הוא שנשלח להעיד על מצבו.
מי בחדר? מלחמת הרשימות בתקשורת הפרסית
תוך שעות מהראיון התמלאו אתרי החדשות בפרסית בכותרות כמו "צוות השישה של פזשכיאן – מי הם?" (עצר-איראן), "גילוי של פזשכיאן על צוות בן 6: מי מאחורי הקלעים של החלטות מדיניות החוץ?" (אקתסאד אונליין) ו"מאחורי הקלעים של צוות השישה: ועדה נפרדת מהמועצה העליונה לביטחון לאומי?" (ח'בר פורי).
הרשימה המפורטת ביותר פורסמה באתר "ח'בר אונליין", הנחשב מקורב לנשיא לשעבר חסן רוחאני, וצוטטה ביורוניוז בפרסית. לפיה, צוות השישה כולל את:
- מסעוד פזשכיאן – נשיא הרפובליקה
- מוחמד באקר קאליבאף – יו"ר המג'לס (הפרלמנט)
- ע'לאם-חוסיין מוחסני-אז'ה'אי – ראש הרשות השופטת
- מוחסן רזאי – שמוצג ברשימה כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי
- הגנרל עלי עבדוללאהי – מפקד המטה הכללי המשותף
- הגנרל אחמד וחידי – מפקד משמרות המהפכה
לפי אותו דיווח, הצוות פועל בנפרד מהמבנה הפורמלי של המועצה העליונה לביטחון לאומי, ומתאם בעיקר את מדיניות החוץ והמלחמה, בתיאום עם לשכת מוג'תבא חמינאי.
סתירה שמספרת סיפור
הרשימה הזאת אינה חופפת לגמרי את מה שסיפר שר החוץ עבאס עראקצ'י ביולי. בראיון שעורר סערה, ודווח אז ביורוניוז בערבית, אמר עראקצ'י ש"ועדה בת שישה חברים בתוך המועצה העליונה לביטחון לאומי" היא שקיבלה את ההחלטות המיידיות על השיחות עם ארה"ב. ברשימה שלו הופיעו פזשכיאן, קאליבאף ומזכיר המועצה מוחמד באקר ד'ולקדר. באותו ראיון הודה עראקצ'י במשפט שהדהים את טהרן:
"מעולם לא פגשתי את מוג'תבא חמינאי"
אמר עבאס עראקצ'י, שר החוץ של איראן
הפער בין הגרסאות, ועדה בתוך המועצה לעומת ועדה נפרדת ממנה ושמות שמתחלפים, אינו טכני. הוא מלמד שגם בצמרת עצמה אין תמונה אחידה של מי מחזיק בהגה. בעיני הצופה מבחוץ נראה שבמשטר שנבנה סביב "ולאית פקיה", שלטון חכם ההלכה היחיד, קם בפועל ממשל של ועדה. הדמות הדתית שבראשו מוגנת ונסתרת, והגנרלים והפוליטיקאים מנהלים את היום-יום.
גם ביולי ספגו הגילויים ביקורת חריפה מהמחנה השמרני. לפי יורוניוז בערבית, כלי תקשורת שמרניים האשימו את עראקצ'י בחציית "קווים אדומים" של ביטחון לאומי ושאלו מדוע נחשפו פרטים על פגישות תת-קרקעיות ועל מנגנוני קבלת החלטות, מידע שלדבריהם "ישרת את המודיעין הישראלי והאמריקני יותר מאשר את האזרח האיראני". צפוי שגם הראיון של פזשכיאן יספוג ביקורת דומה.
ניצים מול פרגמטיים: הקרע שהוועדה אמורה לגשר עליו
הגילוי מגיע על רקע מאבק פנימי שכבר דלף החוצה. באוגוסט דיווח העיתון הבריטי "טיימס", כפי שהובא ביורוניוז בערבית, שפזשכיאן איים להתפטר אם לא תיקבע לו פגישה עם מוג'תבא חמינאי כדי לקבל את גיבויו לשיחות על הפסקת אש. אותה פגישה בת שבע השעות, שהנשיא תיאר כ"חיובית ביותר", "לא הצליחה לצמצם את הפער בין המחנות היריבים", לפי העיתון.
הקווים ברורים. הניצים במשמרות המהפכה סבורים שהמשך הלחימה מחזק את מעמדה של איראן. המחנה של פזשכיאן טוען ש"קלפי הכוח עלולים להישחק עם הזמן", ולכן עדיף להגיע להסכם עכשיו ולא בתנאים גרועים יותר בהמשך. לפי הדיווח, המשא-ומתנים האיראנים כבר הסכימו בשלב מסוים למסגרת הפסקת אש חדשה, וחזרו בהם אחרי התייעצות עם ההנהגה.
כאן טמון ההסבר לנוכחות הכבדה של אנשי הביטחון בצוות. אם הרשימה של "ח'בר אונליין" נכונה, שלושה מששת החברים הם אנשי מדים או ביטחון: מפקד משמרות המהפכה, מפקד המטה הכללי ומזכיר מועצת הביטחון. לצידם ראש הרשות השופטת, השמרן מוחסני-אז'ה'אי. במצב כזה הנשיא ה"רפורמיסטי" ויו"ר הפרלמנט הם מיעוט אזרחי בחדר שבו השפה הצבאית שולטת.
הורמוז, טראמפ והמסר לוושינגטון
לגילוי יש גם תכלית מדינית. פזשכיאן סיפר ל-CBS שההצעה האיראנית לפתיחה מחדש של מצר הורמוז גובשה "בתיאום מלא עם המנהיג העליון". לפי "ג'נוביה" הוסיף: "אם ארצות הברית תסכים לתוכנית ותמלא את התחייבויותיה, גם אנחנו נעשה כך". לסוכנות PNN אמר: "נעמוד בכל מה שנתחייב אליו אם ארצות הברית תקבל את ההצעה האיראנית האחרונה".
המסר לוושינגטון ברור. מי שחושש שבטהרן אין כתובת, או שכל הסכם יטורפד בידי המנהיג הנעלם, מקבל מהנשיא תשובה: יש גוף מוסמך, המנהיג מאחוריו, והחתימה תכובד. הבעיה היא שהבית הלבן לא השתכנע. לפי אל-ערבייה, דונלד טראמפ דחה את "תוכנית שבעת הימים" האיראנית, ובסוף השבוע אמר שהוא "שוקל לתקוף את איראן שוב". היום, 28 בספטמבר, אמר:
"אנחנו מנצחים במלחמה באמצעות לחץ כלכלי על איראן ופעולה צבאית"
אמר דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית
פזשכיאן עצמו שלל פגישה עם טראמפ בניו יורק. לפי אל-ערבייה אמר: "הם מאיימים עלינו כל יום". בדברים שהביאה PNN דיבר על "אווירה של חוסר אמון" בין טהרן לוושינגטון, שהופכת מפגש ישיר ל"קשה". במקביל דווח על סבב שיחות חדש בין הצדדים, שנקבע ליום שני, ועל הודעה איראנית על תפיסת כלי שיט תת-ימי אמריקני בלתי מאויש במצר הורמוז. זה ממחיש כמה צר המרחב בין שולחן הדיונים לשדה הקרב.
פרשנות: מדינת ועדה
ארבעים ושבע שנים אחרי המהפכה, הרפובליקה האסלאמית מתפקדת כיום אחרת מכפי שתוכננה. המנהיג העליון, שהחוקה מעמידה אותו מעל כל הרשויות, נעדר מהציבור, פצוע, ועל בריאותו מעיד הנשיא. ההחלטות על מלחמה ושלום עוברות לפורום מצומצם שאיש לא בחר בו ושאיש אינו יודע בדיוק מי יושב בו. ההיררכיה הרשמית, המג'לס, הממשלה ואפילו המועצה העליונה לביטחון לאומי, הופכת במידה רבה לחזית.
יש מי שיראו בכך סימן לחוסן: המשטר שרד את חיסול מנהיגו והמשיך לתפקד. אחרים יראו בזה סימן לשבריריות: כשההכרעה עוברת לידי שישה אנשים עם אינטרסים סותרים, גנרלים שרוצים להילחם ופוליטיקאים שרוצים להסכים, כל החלטה היא תוצאה של מיקוח, וכל מיקוח יכול לקרוס. העובדה שנשיא איראן בחר לחשוף את הצוות דווקא ברשת טלוויזיה אמריקנית מרמזת שגם הוא מבין שהמשבר הזה אינו רק של לגיטימיות מול העם, אלא גם של אמינות מול העולם.
השאלה שתלווה את איראן בשבועות הקרובים אינה רק אם תיפתח מחדש תעלת הדיונים עם וושינגטון. השאלה היא מי יחליט, בשם מי, וכמה זמן יוכל גוף של שישה להחזיק מדינה שלמה בזמן מלחמה, בלי שמנהיגה יופיע ולו פעם אחת מול מצלמה.
