לפני כמאה שנה אמר מנהיג ערבי לעם היהודי: ברוכים הבאים הביתה. ההיסטוריה, כדברי אחד ממחברי הספר, ניסתה למחוק את הרגע הזה. כעת מנסים שני כותבים – אחד סורי ואחד ישראלי – להחזיר אותו אל התודעה.
תום וגנר, יועץ אסטרטגי בכיר, סופר ופעיל שלום ישראלי, וג'מאל סבאח, נשיא התנועה האברהמית העולמית – סוריה, פרסמו יחד את הספר "הציונות הערבית", חיבור משותף שחוזר אל אחד הפרקים הפחות מוכרים בדיפלומטיה המודרנית של המזרח התיכון.
המהדורה הראשונה, בעברית, זמינה כבר עכשיו כספר דיגיטלי וכספר מוקלט. מהדורות באנגלית ובערבית נמצאות בהפקה ויראו אור בקרוב, כך הודיע וגנר.
הספר במבט מהיר
- שם הספר: הציונות הערבית
- מחברים: ג'מאל סבאח (סוריה) ותום וגנר (ישראל)
- זמין כעת: מהדורה עברית – ספר דיגיטלי וספר מוקלט
- בקרוב: מהדורות באנגלית ובערבית
- מבנה: דיאלוג פתוח בין מנהיג סורי לסופר ישראלי
הרגע שההיסטוריה כמעט מחקה
נקודת הפתיחה של הספר היא מפגש בין שני אנשים שכל אחד מהם עמד בראש תנועה לאומית. ביוני 1918 יצא חיים ויצמן, שעמד אז בראש ועד הצירים הציוני, אל מחנה מדברי סמוך לעקבה כדי להיפגש עם האמיר פייסל, מנהיג המרד הערבי בשלטון העות'מאני. שבעה חודשים לאחר מכן, בינואר 1919, חתמו השניים על הסכם פייסל–ויצמן – מסמך קצר של הכרה הדדית ושיתוף פעולה.
בהודעה שפרסם וגנר נכתב כי ההסכם נחתם ב-1918. התיעוד ההיסטורי מלמד שהמפגש אכן התקיים ב-1918, אך החתימה נעשתה בינואר 1919 – פער שאינו משנה את הטענה המרכזית של הספר: שהתנועות הלאומיות הערבית והיהודית דיברו זו עם זו, בשלב מסוים, בשפה של שותפות.
"אנחנו הערבים, ובייחוד המשכילים שבינינו, מביטים בתנועה הציונית באהדה עמוקה... נברך את היהודים בברכת ברוכים הבאים הביתה, מכל הלב." – האמיר פייסל, במכתב אל המנהיג הציוני האמריקאי פליקס פרנקפורטר, 3 במרץ 1919
המילים לא הפכו למדיניות. פייסל צירף להסכם מינואר הסתייגות בכתב ידו, שקשרה אותו במימוש דרישות העצמאות הערבית – תנאי שמעולם לא התקיים. ביולי 1920 הכריעו הכוחות הצרפתיים את הצבא הסורי בקרב מייסלון ושמו קץ לממלכה הערבית קצרת הימים של פייסל בסוריה. מה שבא אחר כך היה מאה שנות סכסוך, וחילופי הדברים של 1919 נשמטו מהזיכרון הציבורי בשני הצדדים.
שלוש שאלות במרכז
לפי ההודעה, הספר משתמש בהחמצה ההיסטורית הזאת כדלת כניסה אל מה שהוא מכנה השאלות הנפיצות ביותר של המזרח התיכון. במרכזו עומדת פרובוקציה אחת: שהציונות והעולם הערבי אינם בהכרח אויבים מושבעים, אלא "שני חצאים של זיכרון משותף שנשכח".
- האם ערבי יכול להיות ציוני?
- האם הקוראן והציונות סותרים זה את זה?
- האם המסורת האברהמית מסוגלת לבנות נרטיב חדש במקום שבו הדיפלומטיה נכשלה?
הכותרת עצמה היא הפרובוקציה. בחלקים נרחבים של העולם הערבי "ציוני" נותר מונח של התנגדות פוליטית, ולכן הצירוף נועד לטלטל. המחברים מציבים את השאלה באופן ישיר ומתייחסים אליה כאל סוגיה שיש להתדיין עליה, לא כאל מובן מאליו.
דיאלוג, לא מניפסט
מה שמייחד את הספר, לדברי וגנר, הוא הצורה שלו: "דיאלוג גולמי" בין מנהיג סורי לסופר ישראלי, שבו מושגי יסוד של דת, אדמה וריבונות מתנגשים בשני הנושאים הטעונים ביותר באזור – רמת הגולן והגדרתה של הציונות.
"אנחנו לא מטשטשים את המחלוקות. אנחנו מפרקים אותן כדי לבנות תודעה משותפת חדשה." – תום וגנר, ממחברי "הציונות הערבית"
שלום אמיתי, אומר וגנר, דורש יותר מהסכמים: הוא דורש שינוי בסיפור שכל צד מספר לעצמו על הצד השני. את ההודעה שלו הוא חותם בשאלה המופנית לקוראים משני עברי המתרס – אחרי מאה שנים של נרטיבים לוחמניים, מה אם לסיפור שסיפרו לנו יש בכלל סוף אחר?
איך משיגים עותק
וגנר מזמין קוראים להשיב ME לפוסט ההודעה שלו. הוא ישלח בהודעה אישית את הקישור לרכישת הספר הדיגיטלי והספר המוקלט בעברית, לצד עדכונים מוקדמים על המהדורות באנגלית ובערבית.
מיהו תום וגנר
תום וגנר הוא יועץ אסטרטגי בכיר, סופר ופעיל שלום ישראלי. הוא מנכ"ל חברת יחסי הציבור "וגנר – אסטרטגיה ותקשורת", המתמחה בקמפיינים ציבוריים, ועומד בראש "מרכז המזרח התיכון" – ארגון המקיים דיאלוג ישיר בין עמי האזור ומקדם זהות אברהמית משותפת.
לאורך השנים בנה וגנר רשת קשרים עם פוליטיקאים, אנשי רוח ועיתונאים בעולם המוסלמי. בתחילת 2024 הקים את מרכז המזרח התיכון, פלטפורמה למפגשי זום ולשיח ישיר ברשתות החברתיות, שמטרתה פיתוח תודעה אברהמית משותפת. המרכז מפעיל יוזמות שנעות ממפגשי רבנים ואימאמים ועד שיתופי פעולה עסקיים, לצד קבוצות וואטסאפ ופייסבוק לשיח ציבורי.
בעברו שימש וגנר דובר ראש הממשלה אהוד ברק, יועץ תקשורת לשר הביטחון עמיר פרץ ודובר מרכז פרס לשלום בתקופת שמעון פרס. הוא ייעץ ליוזמות דו-קיום לקידום דיאלוג ישראלי-ערבי, עבד מול האו"ם, האיחוד האירופי והבנק העולמי, ובשירותו הצבאי שימש מתאם וקצין קישור בין צה"ל למשטרה הפלסטינית באזור יריחו.
וגנר הוא סופר עטור פרסים. ספרו הראשון, "מלחמות הקנאביס", הפך לרב-מכר ומהדורתו האנגלית זכתה בפרס Global Book Award. כעת הוא עובד על ספרו השני, "הקודקס האברהמי", הנכתב יחד עם מנהיגים ואנשי רוח מהעולם המוסלמי כאבן פינה לתודעה אברהמית משותפת. הספר נכתב לבקשת הוצאת ידיעות ספרים, ויתורגם לאנגלית ולערבית לאחר פרסומו בעברית.
הערת הקשר
מעמדו ומשמעותו של הסכם 1919 שנויים במחלוקת בקרב היסטוריונים, והמונח "ציונות" טעון במחלוקת ברחבי האזור. הכתבה מציגה את נקודת המבט של המחברים ואינה מאמצת או דוחה את מסקנותיהם.
הכתבה מבוססת על דיווח של Faith & Freedom News.
