נקודת המוצא המשותפת — אל אחד
על דבר אחד כמעט כולם מסכימים: האמונה באל אחד. היהדות מחזיקה במונותאיזם קפדני — אל אחד, בלתי נראה ונצחי; רוב הזרמים הנוצריים מאמינים בשילוש הקדוש — אל אחד בשלוש דמויות; והאסלאם מעמיד במרכז את עקרון התוחיד — לאל אין שותפים ואין שווים. דווקא מנקודת ההסכמה הזו מסתעפות כמעט כל שאר המחלוקות.
יהדות — שש דרכים להיות יהודי
היהדות המודרנית נעה על קשת רחבה: הזרם האורתודוקסי (ובתוכו החרדי והמודרני) רואה בתורה שבכתב ושבעל־פה חוק אלוהי מחייב; הזרם הקונסרבטיבי מקבל את ההלכה אך רואה בה מערכת המתפתחת עם ההיסטוריה; הזרם הרפורמי מדגיש את המוסר ואת הבחירה האישית; הרקונסטרוקציוניסטים מתייחסים ליהדות כאל ציוויליזציה מתפתחת; הקראים מקבלים רק את התורה שבכתב ודוחים את התלמוד; והחסידות, בתוך העולם האורתודוקסי, מוסיפה ממד מיסטי של דבקות והנהגת האדמו"ר. הוויכוחים הפנימיים הגדולים: האם ההלכה קבועה או משתנה, מיהו יהודי, מעמד הנשים והיחס לציונות ולמדינת ישראל.
נצרות — אילן יוחסין של פילוגים
הנצרות התפצלה תחילה סביב טבעו של ישו וסמכות הכנסייה: הקתולים תחת האפיפיור, האורתודוקסים המזרחיים סביב הפטריארכיות, הכנסיות המזרחיות הקדומות (קופטים, ארמנים, אתיופים וסורים) שנפרדו כבר במאה החמישית — והפרוטסטנטים, שקמו במאה ה-16 תחת סיסמת "הכתובים בלבד" והתפצלו בעצמם לעשרות זרמים: לותרנים, רפורמים, אנגליקנים, בפטיסטים, מתודיסטים ופנטקוסטלים. המחלוקות החיות עד היום: סמכות האפיפיור, מהות סעודת האדון, ישועה באמונה או במעשים, והסמכת נשים לכהונה.
אסלאם — אומה אחת, כמה תשובות
רוב הפיצולים באסלאם נובעים משאלה אחת שנשאלה במאה השביעית: מי יורש את הנביא מוחמד. הסונים (כ-85–90 אחוזים מהמוסלמים) סברו שהמנהיג ייבחר בידי הקהילה; השיעים ראו בהנהגה שושלת אימאמים מבית עלי — ובתוכם התרייסרים, האיסמאעילים והזיידים שבתימן. לצדם פועלים האיבאדים בעומאן, הזרמים הסופיים־מיסטיים החוצים סונה ושיעה, התנועה האחמדית, והזרם הסלפי המחמיר בתוך העולם הסוני. המחלוקות המודרניות: מקומה של השריעה במדינה, יחסי סונה–שיעה והיחס לקדושים ולמסורות עממיות.
אף אחת מהמחלוקות האלה אינה מוצג מוזיאוני. הן מפעמות בוויכוחים על חקיקה דתית בישראל, בדיונים בוותיקן, וביריבות בין איראן לסעודיה על הבכורה בעולם המוסלמי. פעמים רבות, הבנת הזרם שמאחורי הידיעה היא הדרך המהירה ביותר להבין את הכותרת עצמה.