אתגר הריכוז בלמידה בזום
מצד אחד, נדמה שהתנאים להתרכזות בזום הם אפילו טובים יותר מאשר בכיתת לימוד. התלמיד או הסטודנט יושב עם עצמו, בביתו שלו, בלי עוד עשרות אחרים שמחדדים עפרונות, מתלחשים, מתנועעים או ממש מפריעים לשיעור להתנהל. מצד שני, אין זה פשוט לתקוע את העיניים במסך, שגם לא מתרחשים עליו יותר מדי דברים, במשך חצי שעה, שלושת רבעי השעה ויותר. ומלבד זאת, הפיתוי לקום לרגע ולעשות את הדברים שרוצים ואוהבים, שכל כך זמינים בבית הפרטי, הוא רב. אז איך בכל זאת שומרים על ריכוז בזום?
כמה פתרונות להתרכזות בזום
קודם כל יש להתחיל בהגדרה ברורה: לימודים בזום הם לימודים לכל דבר. לא תחליף ולא תחביב ולא "אופציה" אלא שיעור לכל דבר המתקיים בית הספר, במכללה וכדומה. בלי זלזול ובלי לעגל פינות. שנית, יש ליצור סביבת למידה תומכת וטובה, למשל על ידי הגדרת ויצירת אזור למידה קבוע (בחדרו של הילד למשל), על ידי שולחן שעליו מוצב המחשב עם מקום לכל הפריטים הנחוצים (ולא בשכיבה מול מסך הסמארטפון), וגם דאגה לכך שחלל הלמידה יהיה נטול הפרעות של אחים או של פיתויים קרובים.
כמובן שילדים ומבוגרים הסובלים ממילא מהפרעת קשב וריכוז, האתגרים יכולים להיות משמעותיים יותר, ובמידת הצורך יש להמשיך וליטול את תרופות המרשם כמו קונצרטה או ריטלין. יחד עם זאת, ישנן גם תרופות להפרעת קשב שאינן חייבות במרשם, או באבחון של רופא או נוירולוג, והן מסייעות גם ללא מאובחנים. מדובר למשל בתוספי מזון כגון פוספטידיל סרין התומך בתאי המוח, או אומגה 3 שתורמת למצב רוח טוב ולתפקוד תקין של מערכת עצבים, כמו גם לשיפור תפקודים של אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
אמנם תוספים אלו אינם יעילים כמו תרופות להפרעת קשב החייבות במרשם, ואינם בעלי השפעה מיידית כמותן. אולם היתרון שלהם טמון בהיעדר תופעות לוואי, בתמיכה עצבית וקוגניטיבית לאורך זמן, ובכך שהם לא חייבים באבחון ובמרשם.