הבוקר התקיים דיון בוועדת השקיפות בראשות ח"כ שפיר בנושא: "כשלון הממשלה במיגון הפריפריה מפני רעידות אדמה: תמ"א 38 וחלופות ציבוריות". בדיון השתתפו שלל גורמי מקצוע ממשרדי הממשלה לצד מומחים נוספים.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון: "השאלה אינה אם תתרחש רעידת אדמה, אלא מתי. מתוך 810 אלף דירות שזקוקות למיגון רק 18 אלף מוגנו, רובם המוחלט במרכז. מיגון בפני רעידות אדמה הוא בסופו של דבר הצלת חיי אדם. ערך החיים והביטחון של אזרחי ישראל לא צריכים להיקבע כפונקציה של ערך הקרקע עליה הם גרים. כרגע המדיניות של ממשלת ישראל היא להפקיר את תושבי הפריפריה ולא למגן אותם, למרות שהם נמצאים באזורי סיכון גבוהים בהרבה, תוך קידום תוכנית הדגל שלהם "תמ"א 38" שנתונת מענה רק לשכונות מבוססות במרכז. התכנסנו כאן היום כדי להבין האם הממשלה נערכה עם תכניות אלטרנטיבות? כמה כסף העבירה למיגון בפריפריה? מהן העמדות המקצועיות שראתה כשקידמה במשך יותר מעשור תכנית שלא ממגנת את ערי הפריפריה מפני רעידות אדמה, ומהם הנתונים העומדים לרשותה לגבי מבנים בסיכון היום?
חה"כ בני בגין, גיאולוג בהכשרתו, העביר מצגת בנושא ואמר: "נדרשים שני מיליארד שקלים למבנים שדרוש להם חיזוק. אנחנו לא רואים שבשנים הקרובות שתמ"א 38 תסייע לחיזוק מבנים בסיכון גבוה לאורך בקע ים המלח". בהמשך הדיון הוסיף בגין כי השקעה של פחות מ-30 מיליון שקל במערכת התראה תציל חיי אדם.
חה"כ דב חנין: "המציאות הזו היא מציאות של התנתקות המדינה מהמדיניות שהיא עצמה החליטה. הממשלה לא מובילה מדיניות ארצית מחייבת, הסתפקה במנגנונים כלכליים לטובת מרכז הארץ. הם מחכים שיקרה מה שיקרה ואז נצטרך לתת הסבר למשפחות?"
עו"ד יוסי מילר: "שליש ממחיר למטר בבית שאן שאפשר לקבל באזור המרכז. לכן אין שום סיכוי שאפשר להיאחז בפאן הכלכלי כדי לפתור את הבעיה. כלכליות במישור הזה היא פסולה, אין ספק שבמעלה הדרך התוכנית הזאת סטתה מהמקור שלשמו היא נוסדה ומתוכנית לחיזוק מבנים היא עברה לעיבוי וציפוף ערים חזקו מממילא."
ד"ר רבקה אמית, מנהלת המכון הגאולוגי: "תהיה רעידת אדמה גדולה ואנחנו צריכים להתכונן, כל יום שעובר זו בעיה. כל נושא החיזוק מדשדש, המדינה צריכה להתגייס, להכניס את היד לכיס ולפתור לפריפריה את הבעיה."
יעל גליקמן ראש תחום ועדת היגוי להיערכות אדמה במשרד הביטחון אמרה כי הסבסוד של משרד השיכון לתמ"א 38 באזורי הסיכון בשלוש השנים האחרונות הביא למיגון של כ-1000 דירות מתוך 30 אלף שנמצאות בסיכון גבוה.
סא"ל רסן טריף ראש ענף הנדסה בפקוד העורף הוסיף: "בממשל לא לוקחים צעד אחד קדימה. לקבלנים אין תמריץ לבניה בפריפריה, הצבא לא יכול להציע תמריץ שאינו יכול לשלם"
יובל טלר, רפרנט שיכון באגף תקציבים במשרד האוצר אמר: "הנחה לגבי ההטבות הקיימות במיסים היא שללא ההטבה הפרוייקט לא היה יוצא לפועל. אין הוצאה תקציבית חליפית שניתן היה לבצע. לגבי התקציבים שכן הוקצו, משרד השיכון פועל גם בבית שאן לחיזוק מבנים. הוקצו 60 מיליון שקלים ב-2014 תקציבים שהוקצו לטובת חיזוק מבנים ועוד 50 מיליון ב-2016." טלר הוסיף "ההרשאות התקציביות ניתנו לחמש שנים כי אנחנו יודעים שלוקח זמן לעשות את התהליכים האלה. רוב הפרוייקטים סיימו לקבל הסכמות של דיירים ונמצאים בתהליכי הקמת היתרי בנייה."
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "פעם אחר פעם נכנסות רפורמות חדשות בדיור שאין להן קשר אחת לשניה, שלא נעזרות בנתוני אמת ולא רוצות להתבונן במציאות לפני שקובעות מדיניות או מעבירות תקציבים - זו הסיבה שעדיין אין פתרון למשבר הדיור, ושגם בנושאים של חיי אדם כמו מיגון מפני טילים או מפני רעידות אדמה - אזורים רבים, ודווקא החלשים ביותר, פשוט הוזנחו לחלוטין. סכומי עתק הושקעו בהטבות מס לקבלנים במרכז הארץ - בשעה שבפריפריה ובעיקר באזור הסיכון הגדול ביותר לרעידות אדמה - במשך שנים לא הושקע שקל אחד. הוועדה מבקשת ממשרד השיכון והאוצר להעביר לנו נתונים מפורטים על כל ההרשאות להתחייב, שלא נמצאות בתקציב, כולל יעדים לסיום העבודה. כמו כן, נבקש להעביר את הנוהל לקביעת סדרי עדיפויות לגבי הקצאת משאבים למיגון בפריפריה, ומידע על מיגון מבני ציבור - בתי ספר ובתי חולים, ותכניות עבודה. אנחנו נמשיך לבצע מעקב אחר הביצוע״.