יצא לכם בעבר לארח לארוחה קלה ולגלות שמתוך סט הסכו''ם הענק נותרו רק ארבע מזלגות, שבעה סכינים ושתים עשרה כפות שרובן הפכו מהפך- ממבריקות למאט בעל כורחן? אתם לא לבד, מתברר שהישראלים נחשבים למאבדי סכו''ם כרוניים כאשר לפי ההערכות אנחנו המובילים בהישג המפוקפק- לאבד כלים, עם אבדות של כארבע מיליון כפיות שנזרקות לאשפה בשנה. אם כבר הצלחנו לשמור עליהן במגירה, הן נראות שונות בתכלית מהיום בו הוצאנו אותם מאריזת הקטיפה. אז איך נחזיר להם את הברק שאבד ונשמור עליהם לטווח ארוך?

כלים
הישראלים נחשבים למאבדי סכו''ם כרוניים. צילום: bugatti studio
הישראלים נחשבים למאבדי סכו''ם כרוניים. צילום: bugatti studio

הסכו"ם הוא מוצר מרכזי הנמצא בכל בית שהשימוש בו יום-יומי, ובין ארוחה לארוחה, לאירוח ונשנוש מסתבר שאנחנו פשוט זורקים אותו לאשפה. אלו שהצלחנו להציל מאבדון מאבדים את הברק ועם הזמן מתהדרים בכתמים ושלל שריטות וסימנים שגורמים לנו לאבד את התיאבון. "זו לא גזירה משמיים", מרגיעה הודיה כהן, מנהלת מותג Bugatti, "יישום של מספר כללים פשוטים, יכול לאפשר שמירה על סכו''ם לאורך זמן. באמצעות טיפול נכון, ניתן להאריך את חייהם ושלמותם של סטים לשנים ארוכות". היא מעניקה לנו מספר המלצות לשמירה על מגירת סכו''ם מלאה ומבריקה:

שטיפה ידנית- בשנים האחרונות ישנה חזרה לסכו"ם מעוצב הכולל שילוב של מספר חומרים, כמו עץ, נירוסטה, פלסטיק ואפילו כאלה המשובצים באבני חן. סכו"ם הכולל ידיות עץ, שיבוץ אבני חן, סכו"ם מוזהב או מצופה כסף, מומלץ לנקות אך ורק בשטיפה ידנית, מפאת רגישות חומרים אלו. לשמירה אופטימלית של ידיות הסכו"ם הייחודיות, מומלץ להשתמש בחומר ניקוי נוזלי ולא באבקה. כמו כן, אין להשתמש בצמר פלדה או בחומרי ניקוי המכילים אלכוהול, בשמים וכלור (אקונומיקה).

לגבי סכו"ם העשוי פלדת אל-חלד או נירוסטה, חשוב לדעת שמגע ממושך עם מלח, חומץ, ביצה, רוטב עגבניות, חומצת ירקות או פירות, חומרי ניקוי או חלק מהמינרלים והמלחים הקיימים במי ברז, יכול לגרום לשריטות וכתמים על גבי הסכו"ם. לכן, אין להשאיר סכו"ם העשוי פלדת אל-חלד או נירוסטה בתנאי לחות או בסמיכות לחומרים אלה, שכן הדבר עלול לגרום להכתמת הסכו"ם ויצריך ליטושו מחדש. להסרת כתמים שכבר הצטברו על סכו"ם נירוסטה, ניתן להשרות במים רותחים עם חומץ או לימון.

חשוב לשים לב, כי ביחס לסכינים, נדרש טיפול מיוחד: חלק מלהבי הסכינים הקיימים בשוק עשויים סגסוגת פלדת אל-חלד עם תוכן פחמן גבוה. תהליך חימום מיוחד שעובר הלהב במהלך הייצור, מעניק לו קשיות המבטיחה חיתוך אופטימלי ואת אורך החיים של קצה הלהב. לכן, להבי סכינים המשמשים למנות עיקריות, ארוחות צהריים או מאכלי בשר, עדיף לשטוף מיד לאחר השימוש ולייבש מיד בתום השטיפה באמצעות מטלית רכה. כך תוכלו לשמור עליהם כדי שלא יפגמו.

במדיח הכלים- עבור מי שאינו מעוניין לשטוף את הסכו"ם באופן ידני, מומלץ תמיד לבדוק שהסכו"ם מתאים לשטיפה במדיח כלים. ככלל, רוב כלי הסכו"ם המיוצרים כיום בטוחים לניקוי באמצעות המדיח. חשוב לדעת, שסכו"ם עשוי נירוסטה ניתן לניקוי במדיח כלים בטמפרטורה של עד 65 מעלות צלזיוס. לעומת זאת, סכו"ם בעל ידיות צבעוניות (מפלסטיק) יש לנקות במדיח כלים בטמפרטורה נמוכה- לכל היותר 50-55 מעלות צלזיוס. כדי לצמצם אפשרות לשחיקה של הכלים מומלץ להשתמש בחומר ניקוי שאינו מכיל כלור, אלכוהול או בושם.

סביר להניח שלא התעמקתם בספרון ההוראות של המדיח, אך כדאי לבחון אותו ואת המלצות השימוש בו עם כלי סכו''ם מחומרים שונים. תמיד רצוי להסיר ולייבש ידנית את הסכו"ם מיד בסיום מחזור השטיפה של המדיח, ואם זה לא אפשרי, חשוב להקפיד ולפתוח את דלת מדיח הכלים, כדי שאדי המים יוכלו לצאת ולא ייווצרו תנאי לחות, המזיקים לאורך זמן לסכו"ם.

סכינים מומלץ לשים במדיח הכלים בנפרד מהמזלגות, הכפות והכפיות, כשהלהב שלהם פונה כלפי מטה, לשם שמירה על הבטיחות. כמו כן, רצוי להימנע משימוש במחזור שטיפה הכולל השהייה של מדיח הכלים, שכן סכו"ם המצוי בתנאי לחות זמן ממושך עלול להשחיר, להחליד ולהיפגם. במידה ואתם הבעלים המאושרים של כמה סטים מחומרים שונים כמו כאלו המצופים כסף ופלדת אל-חלד רצוי להפריד ואף לא להניח באותו מחזור שטיפה.

בחלק מהמדיחים ישנה אפשרות לייבוש הכלים במכשיר, אך חשוב לדעת שייבוש הסכו"ם באמצעות מדיח הכלים אינו מונע חלודה, לכן מומלץ לייבשו באופן ידני מיד לאחר השטיפה במדיח.

אז אחרי ששמרנו עליהם מכתמים ושריטות רצוי שגם נשמור עליהם אצלנו. משום מה, והישראלים במיוחד, אנו נוטים לאבד סטים שלמים. כמות האבדות בלתי נסבלת ובלתי מוסברת. אך מתברר שהעניין נפוץ משחשבת, והפתרונות פשוטים להפליא:

לפנות את השולחן בחוכמה-הבעיה העיקרית נוצרת בעת פינוי השולחן, כאשר רובינו עורמים את הסכו"ם על הצלחות יחד עם שאריות המזון. ברגע בו אנו זורקים את השאריות אל הפח הסבירות לאבד כלים קטנים יחסית, גדלה. לכן כדי שתצליחו לשמור על הסכו"ם מחוץ לפח, חשוב לרכזו ולפנותו יחד מן השולחן, כאשר את הצלחות עם האשפה נפנה בנפרד. כך נמנע מהסתרתו של הסכו"ם בתוך שאריות המזון שנזרקות ונוכל לשמור עליו לאורך זמן.

לא לשכוח להניח מסננת בכיור- בכיורים ישנו פתח המאפשר זרימה של מים, לעיתים הפתח רחב דיו עד כדי מצב שהסכו"ם פשוט זורם דרכו יחד עם המים. לכן כדי להימנע מאבדות מיותרות לביוב השכונתי וכן מסתימות בכיור, חשוב להניח מסננת גם בפתח זה דרכה לא יכולות הכפיות הקטנות לעבור.

מסננת בכיור המיועדת רק לסכו"ם- בעת הדחת הכלים בכיור קורה לעיתים שמצטברות בתחתיתו המון שאריות מזון שמשמשות לסכו''ם מחבוא מושלם. בבואנו לזרוק את אותן שאריות קל לפספס שמסתתר בתוכן חלק מכלי סכו"ם. אז כדי שנמנע מהמצב המיותר הזה, כל שעלינו לעשות זה להתקין בכיור סלסלה קטנה ונפרדת המיועדת לשטיפת הסכינים, המזלגות הכפות והכפיות וכך לדאוג שיישארו עמנו לאורך זמן.

מפות או לא להיות- אם ביום יום הסכנה לסכו''ם מתקיימת, היא מכפילה ומשלשת עצמה כשמגיעים אורחים ומקיימים ארוחות גדולות. וכחלק מההשקעה הבסיסית באירוח כמובן שעל השולחן נניח מפה שתעביר מסר של השקעה וחגיגיות. אך אותה מפה מקשטת, בסופה של הארוחה עלולה להפוך לבית קברות לכפיות. את הצרה הזו תפתרו בקלות על ידי שימוש בכלי אחד (יכול להיות קערת הסלט לשעבר) שבו ירוכז כל הסכו''ם וכך תימנעו מטעויות שעלולות להשאיר אתכם עם סט חלקי.