המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות יתמכו בהצעת החוק לשיקום ים המלח שיזם ח"כ דב חנין ונוסחה על ידי 'אדם טבע ודין'. לאחר ששבועיים ברציפות הוחלט לדחות את ההצבעה על הצעת החוק, מחר יכריעו השרים האם לאשר אותה ולהציל את ים המלח. ח"כ דב חנין: "מברך על התמיכה בהצעת החוק ההיסטורית". עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "התמיכה הגורפת מבשרת כי אנו נמצאים בפתחו של שינוי בכל הנוגע לניהול משאב הטבע הנדיר"
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ושר התיירות סטס מסז'ניקוב התחייבו לתמוך מחר (א) בהצעת החוק שנוסחה ע"י 'אדם טבע ודין' והוגשה על ידי דב חנין ושורה של ח"כים בהם משה גפני, זבולון אורלב, דוד רותם, איתן כבל.
הצעת החוק שתעלה מחר לועדת שרים לחקיקה מגבילה את היקף שאיבת המים מים המלח, מחייבת את המפעלים לשקם את הנזקים שגרמו לאזור ומאפשרת את ביטול הזיכיון של המפעלים אם לא יעמדו בתנאים.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך את השר ארדן ואת השר מסז'ניקוב ואמר כי תמיכתם בהצעת החוק מעידה על מחויבותם האמיתית והבלתי מתפשרת לתקן את טעויות העבר ולהבטיח את המשך קיומו של ים המלח כאוצר טבע נדיר. "תמיכתם הגורפת של השרים מבשרת כי אנו נמצאים בפתחו של שינוי חיובי בכל הנוגע לניהול נכון ובר קיימא של ים המלח", כך לדברי עו"ד ברכה.
עוד הוסיף כי הדיווחים על סיום המו"מ בין האוצר לכי"ל רק מחזקים את הצורך הדחוף בקידום הצעת החוק. לא עוד פתרונות נקודתיים להצפת המלונות, אלא הצעת חוק כוללת ורחבה שמבטיחה את שיקומו של ים המלח והגנה עליו לטובת הדורות הבאים.
ח"כ דב חנין: "אני מברך על התייצבותם הברורה של שני השרים המופקדים על ענייני ים המלח בממשלה (שר התיירות ח"כ סטס מיסז'ניקוב והשר להגנת הסביבה ח"כ גלעד ארדן) בתמיכה בהצעת החוק ההיסטורית של הגנה ושיקום ים המלח, אסור להמתין עוד רגע, הזמן חולף והים נעלם ועל כן הכנסת צריכה להתחיל לחוקק הסדרים כוללים ונכונים בנושא. אני רוצה להביע הערכה לעבודה המקצועית שנעשתה ע"י ארגוני הסביבה ובמרכזם אדם טבע ודין. אני רוצה להביא הערכה להתייצבות המסיבית של הציבור הרחב למען ים המלח. כמו תמיד, בלעדיו לא נוכל להתקדם".
שיקום ים המלח
איזור ים המלח מצוי במצב של דרדור מתמשך אשר מתבטא בירידת מפלס ים המלח בכמטר אחד בשנה. זאת בשל שימוש מוגבר של מדינות האזור במים שהיו אמורים להגיע לים המלח ובשל השפעת מפעלי ים המלח ומפעל האשלג הירדני, אשר שואבים מים מהאגן הצפוני של ים המלח לצרכי פעילות תעשייתית.
לנסיגת המפלס מתווספים גם נזקים חמורים, ביניהם: שינוי פני הנוף, פגיעה במפעלי תיירות ובאפשרויות פיתוח חופי רחצה, נזקי בולענים, נזקים ישירים לתשתיות והאצה של קצב התחתרות הנחלים.
הצעת החוק קובעת הוראות מתאימות בכל הנוגע להגנה על ים המלח ושיקומו בכל הנוגע הן להשפעתה של מדינת ישראל על נסיגת המפלס והן בכל הנוגע להשפעת הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח על האזור. במסגרת זו עיקריה של הצעת החוק:
א. הכנת תוכנית לאומית לצורך השבת מים לאגן הצפוני של ים המלח דרך נהר הירדן הדרומי, אשר מטרתה למנוע הדרדרות נוספת בנסיגת המפלס בהתאם לחלקה המינימאלי של מדינת ישראל בנסיגה. כמות המים שתושב במסגרת התוכנית הלאומית תקבע בהתחשב במצב משק המים במדינת ישראל, במקורות המימון לה ובהשלכותיה הסביבתיות.
ב. מנגנון פיקוח של השר להגנת הסביבה על היקף שאיבת המים של מפעלי ים המלח מהאגן הצפוני של ים המלח, במטרה לצמצם את הנזקים הנגרמים לאגן הצפוני של ים המלח כתוצאה משאיבת המים לצרכים תעשייתיים, תוך שמירת אפשרותם הסבירה של המפעלים להפיק מינרלים מים המלח.
ג. הגבלות על הקמת מתקני תשתית תעשייתיים שתוצאתם פגיעה בלב השמור של ים המלח, דוגמת נחל צאלים ואיזור עין גדי, או המשך ירידת המפלס.
ד. היטל שנתי שיוטל על מפעלי ים המלח בגין נזקי פעילותם באגן הצפוני של ים המלח, אשר יופנה לטובת קרן לשיקום האזור.
ה. תנאים סביבתיים לחידוש הזכיון של מפעלי ים המלח