התביעה בסך כ 240,000 ₪ בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הוגשה לאחר שהזכיינית, שהחזירה את הזכיון לרשת, ביקשה היתר, מהממונה על חוק עבודת נשים, לפטר את העובדת ההרה - ונדחתה, ואילו הרשת טוענת כי כלל לא היה עליה לקלוט את העובדת (וזאת על אף שהיא קלטה את כל העובדים האחרים שרצו בכך- כעובדיה).
עוד מציינת עו"ד שרון אברהם ויס בשל שאלת הגדרת היחסים החוזיים בין המעסיקות השונות, יצאה התובעת קרחת מכאן ומכאן ועל אף שלא ניתן היתר, היא נאלצה לשבת בבית, מחוסרת עבודה החל מהחודש הרביעי להריונה.
בכתב התביעה מציינת עו"ד שרון אברהם ויס כי "השתלשלות המאורעות ... מעלה כי חרף הוראות החוק הברורות, שמטרתן הגנה על נשים הרות, ועל אף שניתנה החלטה של הממונה האוסרת פיטורין, הרי שהתובעת, נאלצה לשבת בבית, בלא שכר מיום "חילופי המעבידים", והעברת ניהול החברה מהזכיינית לרשת ו/או מהיום שבו הפסיקה המערערת את ההתקשרות עם הרשת בחוזה הזיכיון. ..בין אם מדובר במצב של חילופי מעבידים ובין אם מדובר במעבידים במשותף (לאור ממצאיה העובדתיים של הממונה על חוק עבודת נשים) – בכל זאת מדובר בפיטורים אסורים בשל הריון. התוצאה האופרטיבית היא, שהתובעת פוטרה בהיותה בהריון כאשר כל אחת מהנתבעות מתנערת ממנה".