כיצד להתמודד עם הטראומה המיידית בקרב האוכלוסייה המפונה בגלל השריפה בכרמל? מה עושים ביום שאחרי? ד"ר מיכל פינקלשטיין, (תושבת חיפה) מומחית לטיפול בנפגעי טראומה מהמכללה האקדמית צפת, מסבירה

כלים

"כרגע ישנם 4 מוקדי אוכלוסיה פגיעה. הקשה ביותר: עוספיה, דליית אל כרמל (קבוצה גדולה מן ההרוגים הם משם), עברו פינוי, אין שם מים, זו קהילה שעברה טראומה. השני הוא תושבי חוף הכרמל, ילדים, קשישים , משפחות, שנאלצו לעבור פינוי מיידי, חוו אובדן בית, שנשרף וחפצי ערך.

המעגל השלישי שאסור לשכוח הוא שוטרים, כבאים, כוחות הצלה, שחשים/חשו חוסר אונים , ניצולים בכורח, מול אסון הטבע והשלכותיו. הרביעי הוא מעגלי בני המשפחות וחברים של הנספים.

המשימה של היום היא לספק לכל האוכלוסיות הפגיעות צרכים בסיסיים מידיים, מים, מזון, אמצעי הפגה מידיים. אם מישהו זקוק לעזרה רגשית מיידית בהתייחס לטראומה של מנוסה ופינוי, על ידי מתן תמיכה, להיות זמין ולספק באפן מיידי. הקמת מרכז מידע שייתן לתושבים מידע מסודר ועדכני כדי למנוע חרושת שמועות.

"ביום שאחרי ישראל צריכה להתפנות לעיבוד האובדן והאבל בקרב משפחות הנפגעים. ביישובים הדרוזיים יש לעשות זאת, ברגישות בין תרבותית וכן מתן עזרה לקהילה שלמה שנפגעה.

ללוות את העקורים, לקיים פעילות הפגה, לאלה שנעקרו בבת אחת מסביבתם הטבעית, עקב האסון. לדאוג לצרכים בסיסיים ושיחות תמיכה רגשית, עיבוד הטראומה והחרדה, הפגת המתח הרב שנצבר.

בניית קשר הדוק בין גורמי ההצלה כדי לבנות מעטפת תמיכה וריפוד לנפגעים ולמנוע "נפילה בין הכסאות" של הנפגעים ולעזור למסייעים (כוחות ההצלה) להתגבר על הטראומה שחוו בעצמם.