בימים אלה מתפרסמים נתונים של מרכז המידע הארצי להתיישבות בגליל ובנגב ולפיהם למעלה מ-5000 משפחות פנו בשנה החולפת על מנת לבחון אפשרות מעבר ממרכז הארץ לפריפריה. אין ספק כי לא רק עלויות הדיור הנמוכות יותר בגליל מושכות את המתעניינים, אלא גם איכות החיים, הנוף, והמרחק מהדוחק, הפיח והלחץ של גוש דן. ובאמת – מי מאיתנו לא יעדיף בית צמוד קרקע בגליל, בנגב ובגולן על פני בית משותף עם ארבעה חדרים ביישוב הנמצא בשרון או בפרברי תל אביב
הגליל התברך במרחב גדול אותו ניתן ליישב באוכלוסייה רחבה של זוגות ומשפחות צעירות, אך לפני שנתחיל בהקמת ישובים חדשים ובהרחבת הישובים הקיימים, עלינו לתת את הדעת לתנאי המחייה שיוצעו לכל אותם שיבחרו להעתיק את מגוריהם לפריפריה. לא מספיק להתהדר בכותרות על מגמת המעבר, יש להתחיל מייד בהקמת תשתיות מתאימות לקליטה של אותם אזרחים, כדי לאפשר להם לעשות את המעבר הזה.
אם לא נשכיל לתכנן וליישם את הרחבת אפשרויות התעסוקה, הזדמנויות החינוך ותשתיות התחבורה באזורים אלה, לא נוכל לתת מענה מתאים לאלה המבקשים באמת לעשות שינוי כה משמעותי בחייהם. הרי לא נוכל לצפות מהם לעזוב הכל ולעבור לפריפריה, ציוניים ככל שיהיו, מבלי להעמיד לרשותם את התנאים המתאימים והטובים ביותר לכך.
כחלק מתנאים אלה, עלינו להרחיב את תשתי התעסוקה בגליל ובנגב, לעודד יזמים רבים נוספים להגיע לפריפרייה ע"י החלטות ברורות שתוביל הממשלה והצעות מבורכות של הכנסת לפיתוח תשתיות מואץ: נתיבים נוספים בכבישים צרים, הרחבת שירותי הרכבת, מתן הקלות והטבות למעסיקים שיעתיקו את עסקיהם לאזורים אלה, הקמת מוסדות חינוך והשכלה גבוהה שיבססו את הדורות הבאים של אוכלוסיית הפריפריה, הקלות בתחום הבנייה למגורים ועוד.
הגליל והנגב הם העתיד של ישראל. אם המדינה חפצה בכלכלה מפותחת ובדור עתיד משובח היא לפעול לחיזוק וביסוס של יישובי הפריפריה, המגנים בכל ימות השנה על גבולותיה ומפגינים חוסן רב בעת חירום וכמובן בעת רגיעה.
מערכת החינוך נמצאת בימים אלה בכותרות על רקע קבלת ההחלטה להחיל את חוק חינוך חובה מגיל 3. נושא החינוך היה ותמיד יהווה שיקול מרכזי בהחלטה של משפחה לנתק את שורשיה מהמרכז לטובת הפריפריה. אסור לזנוח את החינוך הטכנולוגי. שום מדינה אינה יכולה לבסס כלכלה עצמאית על מרכז עסקים פיננסי בלבד, ללא תעשייה איתנה וצומחת.
אנו פועלים יחד עם גופים נוספים להטמעת החזון של חתן פרס ישראל התעשיין סטף ורטהימר להקים גני תעשייה בפריפריה. הגנים בתפן, לבון, תל חי, עומר ונצרת הם מיזמים ששינו את פני האזור בו נבנו. מפעלים שהגיעו לצפון משכו הורים צעירים לסיים את לימודיהם ולבנות את ביתם ולחנך את ילדיהם בגליל. אני מאמין כי בשנת 2012 נמשיך לראות עלייה במגמה של חזרת בנים ובנות לפריפריה, להקמת ביתם כדור ממשיך להוריהם וזאת לצד גידול במספרם של תושבי המרכז המבקשים לשפר את מעמדם בתחום הדיור ולהעניק להם ולבני משפחתם איכות חיים כמו זו שיש בגליל ובנגב.
(*) - הכותב הוא ראש המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן שבגליל