המכון האמריקני הלאומי לבריאות (NIH) הציע השבוע את האפשרות להסיר את התווית "סרטן" מסרטן הערמונית בסיכון נמוך. יתר על כן, הפאנל העצמאי המונה 14 חברים מעדיף מעקב פעיל אחרי המחלה על פני טיפול מוקדם. לרבים בקהילה האונקולוגית אורולוגית, ביניהם ד"ר דיוויד סמאדי, סגן יו"ר המחלקת לאורולוגיה וראש היחידה לרובוטיקה וכירורגיה זעיר פולשנית במרכז הרפואי "הר סיני", זה נראה כמו עוד המלצה של פאנל ממשלתי שיכולה לסכן גברים רבים
הקונצנזוס של הפאנל נובע מהערכות שאצל 240,000 גברים בארה"ב יאובחן סרטן הערמונית השנה, אבל ההערכה היא שרק 33,000 ימותו מהמחלה. מוסיפה להמלצה שלהם העובדה שיש מומחים המאמינים שטיפול בסרטן הערמונית מביא איתו סיכונים בריאותיים מיותרים כגון אימפוטנציה ואי-נקיטה.
ד"ר סמאדי העיר באומרו "נכון שלא כל סרטן ערמונית הוא קטלני, אבל הפאנל לא יכול להימנע מהמציאות של המגבלות של הבדיקות שלנו. כיום, אני לא יכול להגיד לגבר בוודאות שסרטן הערמונית שלו לא יתפתח לאחד מ-33,000 חסרי המזל". כיום מאבחנים סרטן ערמונית באמצעות בדיקת PSA כדי לגלות בדם עליות חדות ברמה של אנטיגנים שספציפיים לערמונית. אחרי הגילוי, בדרך כלל מתבצעת ביופסיה של הערמונית כדי להעריך את הרקמה ולקבוע דירוג גליסון לרמת הסיכון של המחלה. "למרבה הצער, דירוג גליסון נותן לנו מידע מסוים, אבל כזה שרחוק מלהבטיח התקדמות איטית", אומר ד"ר סמאדי.
לעומת טיפול מיידי, הפאנל מציע "מעקב פעיל" אחרי המחלה בעקבות האבחון שיכלול בדיקות PSA שוטפות והשגחה. האתגר, הם מודים, הוא לקבוע את הנקודה הנכונה להתחיל בטיפול. יש קושי גדול לקבוע "פרוטוקול אופטימאלי" למחלה שקיימת באופן כל כך שונה אצל כל חולה. סרטן הערמונית, שלעיתים קרובות מכונה הרוצח השקט, יכול להתקיים ללא כל תסמינים, מה שמאפשר למחלה להתפשט בגוף ללא ידיעת בעליו.
בנוגע לסיכונים, ד"ר סמאדי מאמין שגישה קפדנית בבחירת הטיפול היא קריטית. "גברים צריכים לערוך מחקר", הוא טוען, "מה שמתאים לגבר אחד עשוי לא להתאים לגבר אחר, אבל אני מאמין שאופן הפעולה הטוב ביותר לרוב הגברים הוא לסלק את הסרטן באמצעות הסרת הערמונית". כמומחה מנוסה בניתוחים רובוטיים להסרת הערמונית, ד"ר סמאדי ביצע יותר מ-3,600 ניתוחים עם תוצאות מוצלחות. על סמך הניסיון של החולים שלו, גברים שעוברים ניתוחים רובוטיים תחת ידיו יכולים לקוות להחזיר את השליטה הרגילה בשתן תוך כמה חודשים ואת התפקוד המיני תוך 12 עד 24 חודשים.
"דחיית הטיפול במסווה של מעקב פעיל נשמע לי כמו ספין", אומר ד"ר סמאדי. "במציאות, זאת אותה גישה פסיבית וריאקציונרית כמו המתנה ומעקב". גם המחשבה של הפאנל לשנות לגמרי את האבחנה מזעזעת את ד"ר סמאדי. "הרעיון שרק הוצאת המילה סרטן מהשם של מחלה תשנה את ההשלכות שלה מדאיג אותי", הוא אומר. "המעטה בערכה של האבחנה של סרטן הערמונית כדי להרגיע את הפחד של הגברים אינה התשובה".