ההצעה מבקשת למנוע מחברות רבות לעקוף את האיסור לשגר פרסומות בפקס, הודעה אלקטרונית או מסרון וזאת באמצעות שימוש במערכות אוטומטיות שמתוכננות להפסיק את החיוג בטרם מקבל המסר מספיק לענות לשיחה וגורמות לו לחזור למתקשר ולהיחשף לפרסומת.
ח"כ מקלב פתח את הדיון ואמר כי ההצעה במהותה נועדה להגן על הצרכן ולסגור פרצה בחוק המאפשרת לשגר פרסומות באמצעות צלצול ללקוח וניתוק השיחה, המוכרת כ"צינתוק". "רוב האנשים", הסביר ח"כ מקלב, "נוהגים לחזור לשיחות שלא נענו ואז הם מגלים שמדובר בחברה מסחרית ומוצאים את עצמם משלמים כסף עבור הפרסומת". היו"ר שאמה-הכהן אמר בתגובה לדברים כי הרעיון של הצעת החוק הוא מבורך.
עורכת הדין פאדיה זידאן ממשרד התקשורת אמרה כי המשרד לא סבור שיש פרצה בחוק, אך הוא לא מתנגד להצעה על מנת להבהיר כי השיטה של צינתוק מנוגדת לחוק. עו"ד זידאן ציינה כי "מתנהלת בעניין זה תובענה ייצוגית ובהחלטת ביניים בנושא אמר ביהמ"ש כי לדעתו מדובר בפרקטיקה שמנוגדת לחוק".
נציגי משרד התקשורת, זידאן ועוזר המנכ"ל נתי ביאלסטוק, הוסיפו כי החוק נועד למנוע מגופים מסחריים להטריד את הלקוחות הפרטיים גם באמצעות דחיפת פרסומת וגם באמצעות משיכתם לקבל פרסומת. לדברי ביאלסטוק, החוק כיום מאפשר למי שקיבל הודעת ספאם לקבל פיצוי של עד 1,000 שקל ללא הוכחת נזק.
במהלך הדיון התעוררה השאלה כיצד נוהגים עם חברות המתקשרות ממספרים חסומים. היו"ר שאמה-הכהן הציע להכפיל את הקנס, כדי ליצור הרתעה ולעודד את הנפגעים לאתר את המטרידים.
הוועדה אישרה את ההצעה לתיקון החוק לקריאה ראשונה. כמו כן אישרה הוועדה תוספת לסעיף הפיצויים לדוגמה, לפיה אם דבר הפרסומת נשלח ללא ציון דרך יצירת הקשר עם המפרסם הקנס שיוטל על מפר החוק יוכפל ויעמוד על עד 2,000 שקל.